חוברה מערבית (Chlamydotis undulata) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

למעשה שותקת. זכר בתצוגה משמיע לכל היותר המהום נמוך ועמום שהרוח בולעת בתוך שלושים מטר, ומעבר לכך אין שומעים דבר. אין לסמוך על קול אצל מין זה: מוצאים אותה במשקפת או לא מוצאים כלל.

האזנה: קריאהXC644134

הקלטה: Larbi Badaoui — CC BY-NC 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

חוברה ארוכת רגליים עם צוואר אפור וארוך וגוף קצר ורחב. החלק העליון חולי עם דגם צפוף של קווים מעורבלים כהים וחצים, החלק התחתון לבן. לאורך צד הצוואר משתלשל פס של נוצות שחורות רפויות ומוארכות עם בסיס לבן, ועל הכיפה ציצית קצרה בשחור-לבן. הרגליים ארוכות ואפורות-ירקרקות. בתעופה נראה שדה לבן גדול בבסיס האברות הראשוניות עם קצה שחור, הצוואר מוחזק ישר קדימה ומשקי הכנף איטיים ועמוקים. בתצוגה הזכר מרים את נוצות הצוואר והכיפה מעל ראשו, כך שהראש נעלם וכדור לבן רץ על פני המישור במסלול קבוע במשך דקות ארוכות, מדצמבר עד מרץ.

מינים דומים

באיים הקנריים אין לה מין דומה; מה שנחשב שם לחוברה ממרחק הוא בדרך כלל כרוון מצוי או רץ מדבר, שניהם קטנים בהרבה ובעלי ראש שונה לחלוטין. בהבהוב אוויר חם מעל מישור שטוח זה קשה יותר משנדמה, ולכן יש להסתמך על הגובה מעל הקרקע ועל קו הצוואר השחור. החוברה המדברית, Chlamydotis macqueenii, מטופלת כמין נפרד מאז 2003 ומופיעה באזור רק כנדירה מאוד; היא גדולה ובהירה יותר, עם ציצית ארוכה יותר ויותר לבן בכנף, ואילו מין זה כהה ומסומן בצפיפות רבה יותר מלמעלה. באיים הקנריים השאלה אינה מתעוררת – כל חוברה שם היא מין זה. ביבשת המגרב היא מתעוררת, ואז הכלל הוא שככל שהדגם בחלק העליון עדין וכהה יותר, כך גדל הסיכוי שזו הציפור האפריקנית.

בית גידול

מדבר-למחצה פתוח ושטוח: מישורי חצץ עם סלעים פזורים, משטחי החול של ה-jable (קרקע חולית קנרית של חול צדפים שהובא ברוח), דיונות מיוצבות, וערבת השיחים הנמוכה והיבשה ביותר עם שיחים נמוכים ומרווחים כגון aulaga (שיח ערבה קוצני) ורודה. גם כתמי עשב קטנים ושולי חלקות קטנות שאינן מושקות, שבהן הציפורים ניזונות בבוקר ובערב. היא נמנעת משדות לבה, מגידולים גבוהים ומשטחים בנויים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

שני חלקים נפרדים בתוך תחום המדריך. ראשית האיים הקנריים המזרחיים: פוארטוונטורה, לנסרוטה ולה גרסיוסה, ובעבר גם לובוס; היא נעלמה מטנריפה ומגראן קנריה. ציפורים אלה הן תת-המין C. u. fuertaventurae, קטנות, כהות ומסומנות בכבדות רבה יותר מאוכלוסיית היבשת. שנית, צפון אפריקה: המישורים האטלנטיים ואזור קדם-הסהרה של המגרב המערבי והסהרה המערבית, ומשם מזרחה לאורך השוליים הצפוניים של הסהרה עד הנילוס. היא אינה מצויה ביבשת חצי האי האיברי.

יציב
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

ינואר או פברואר, השעה הראשונה אחרי הזריחה, ולהישאר ברכב. בלנסרוטה שטחי החול (חאבלה) שבין טגיסה, סואו ומוניקה הם האתר הקלאסי; בפוארטוונטורה המישורים סביב טינדאיה ואיסתמו דה לה פארד. יש לנסוע בדרכי העפר בקצב הליכה ולסרוק מהחלון: ציפור הולכת נראית על קו האופק, ציפור עומדת אינה נראית. אין לצאת ברגל אל המישור – הציפורים משתטחות ואז עוזבות, וההפרעה היא בעיה ממשית כאן. זכר בתצוגה ממרחק שלוש מאות מטר הוא נקודה לבנה המופיעה שוב ושוב באותו מקום.

מצב שימור

פגיע ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: פגיע). האוכלוסייה הקנרית מוערכת בכשבע מאות ציפורים בפוארטוונטורה, בלנסרוטה ובלה גרסיוסה, התאוששות לעומת המצב בשנות ה-70 וה-80. מה שעדיין פוגע בהן: התנגשויות בקווי חשמל וטלפון – פרויקט של תוכנית לייף האירופית סימן או הטמין סדרה של קווים בין 2003 ל-2007 – ובנוסף נהיגת שטח, פיתוח תיירותי, חתולים וכלבים משוטטים וירי בלתי חוקי. בצפון אפריקה מתווסף לכל זה ציד בבזים, ושם משחררים בקנה מידה גדול ציפורים שגודלו בשבי כדי לספק ציפורים לציד.

שם מדעי

Chlamydotis undulata | (Jacquin, 1784)

Jacquin תיאר את המין ב־1784 בשם Psophia undulata; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Chlamydotis הוגדר ב־1839 על ידי Lesson. Chlamydotis ביוונית, מ-khlamus, גלימת פרשים שבפינותיה נתפרו משקולות, ו-otis 'חובה'. undulata בלטינית 'גלי', על שם הדגם המפותל והעדין בנוצות.