קרדיטים & רישיונות

מדריך זה בנוי על מאגרי נתונים ציבוריים ועל מדיה ברישיון Creative Commons או בנחלת הכלל. להלן תחילה מקור הנתונים — רשימת המינים, עץ המשפחה, המידות, בתי הגידול ומפות התפוצה — ואחר כך הרשימה המלאה של הצילומים וההקלטות, ובה היוצר, הרישיון ודף המקור של כל קובץ. אין שימוש בשום חומר ברישיון ללא יצירות נגזרות (ND).

מאין מגיעים הנתונים

המדריך נשען על מספר קטן של מאגרי נתונים ציבוריים. הם מרוכזים כאן, עם מה שכל אחד מהם תורם ובאילו תנאים.

• AviListCC BY 4.0

  הרצף והסידור של הסדרות, המשפחות, הסוגים והמינים. AviList היא רשימת המינים העולמית שמאז 2025 מתוחזקת במשותף על ידי הרשימות הגדולות — רשימת IOC, Clements וBirdLife — כך שיש רשימה אחת במקום שלוש. מדריך זה הולך לפי גרסה 2025b.

• B10K והPhyloCode

  הקליידים שמעל רמת הסדרה, המוצגים בעץ ובתפריט הצד. הם הולכים לפי עץ הגנום ברמת המשפחה של פרויקט Bird 10,000 Genomes (Stiller et al. 2024) ונושאים שמות שנקבעו לפי הPhyloCode — שיטה שנותנת שם לענף בעץ ולא לדרגה.

• AVONETCC BY 4.0

  אורך הכנף והמשקל של כל מין. אחתעשרה תכונות שנמדדו עבור כל 11,009 מיני הציפורים בעולם, על סמך מדידות של 90,020 פרטים במוזיאונים ובשטח (Tobias et al. 2022). מוטת הכנפיים מוערכת לפי אורך הכנף; אופן החישוב מוסבר בהמשך.

• EUNIS

  בתי הגידול. EUNIS הוא סיווג בתי הגידול של הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה; מדריך זה משתמש בגרסת A–J, עם עשר קבוצות ראשיות, מהים הפתוח ועד שטח בנוי, וכמה עשרות תצורות מתחתן. לכל ציפור משויכים רק בתי הגידול שבהם היא אכן חיה וניזונה, שבעה לכל היותר.

• GBIFCC BY 4.0

  מפות התפוצה. GBIF מאגד רשומות ממוזיאונים, מתחנות טיבוע ומרשתות של צופים למאגר אחד שניתן לחפש בו; המפות במדריך זה מציגות את צפיפות הרשומות האלה, ולא גבול תפוצה משורטט. רשומות מארצות השפלה מגיעות ברובן דרך Observation.org, שמעבירה באופן קבוע את הרשומות המאומתות שלה לGBIF והיא אחת המפרסמות הגדולות שלו.

• EURING Bird Migration Atlas

  מה שהמדריך אומר על נדידה. אטלס נדידת הציפורים האירואסייתיאפריקני (Spina et al. 2022, EURING וCMS) מרכז מאה שנים של טיבוע אירופי עבור שלוש מאות מינים: קווים מאתר הטיבוע ועד מקום המציאה החוזרת, לפי אזור, לפי חודש ולפי גיל, ולצדם נתוני מעקב. המסלול המתואר בטקסט של מין נשען עליו. הוא אינו משורטט על המפה: האטלס מראה שהנדידה היא מניפה של עשרות קווים בפיזור רחב, ולא חץ יחיד. הנתונים עצמם לא נעשה בהם שימוש חוזר — האטלס שימש כספר עיון.

• IUCN Red List

  מעמד השימור של כל מין, מ'ללא חשש' ועד 'בסכנת הכחדה חמורה'. הקטגוריה מופיעה בתיבת התקציר וקובעת את צבע התג.

• Wikimedia CommonsCreative Commons

  כל הצילומים ורוב ההקלטות. כל קובץ הוא CC0, נחלת הכלל, CC BY, CC BY-SA, CC BY-NC או CC BY-NC-SA; ברישיונות ללא יצירות נגזרות (ND) אין שימוש. היוצר, הרישיון ודף המקור מפורטים להלן לכל קובץ.

• xeno-cantoCreative Commons

  הארכיון הפתוח של קולות ציפורים, שנבנה על ידי מתנדבים. רוב ההקלטות במדריך זה מקורן שם והן נושאות מספר XC, כולל אלה שהגיעו דרך Wikimedia Commons. נעשה שימוש רק בהקלטות ברישיון CC0, CC BY, CC BY-SA, CC BY-NC או CC BY-NC-SA.

צילומים של קוראים

מי שיש לו צילום ברישיון Creative Commons של ציפור בר חופשית שעדיין חסר במדריך יכול לשלוח אותו. הכללים והטופס נמצאים בדף נפרד. שליחת צילום

אילו ציפורים נכללות במדריך

המפה קובעת את המדריך. החלון משתרע מהאיים האזוריים ועד מעבר לבוספורוס, ומצפון נורווגיה ועד השוליים הצפוניים של הסהרה, והשוליים האלה הם גם גבול הרשימה: ציפור שמופיעה רק מחוץ להם אינה נכללת כאן.

ביבשת אירופה המדריך כולל קודם כול כל מה שנמצא כאן בכל שנה: מקננים, חורפים ומינים חולפים בנדידה, גם אם הם נדירים. נדירות אינה סיבה להשמיט ציפור; הופעה לא סדירה היא כן.

מין מזדמן נכלל כאשר הופיע יותר מעשר פעמים בעשר השנים האחרונות, ומושמט אם הופיע פחות מכך. “פעם” כאן אינה רשומה אלא הופעה: צירוף נפרד של שנה, חודש וריבוע של רבע מעלה, שנספר מתוך הרשומות ב־GBIF. כך ציפור אחת שנשארה במקום ומאה אנשים באו לראותה נספרת פעם אחת, ומין שקשה להבחין בו אינו נפגע מכך שהוא מושך פחות צופים. מתחת לקו הזה ציפור שייכת לספר עיון, לא למדריך שלוקחים לשטח: קיכלי נזיר (Catharus guttatus; תשע הופעות) והקיכלי הסיבירי (Geokichla sibirica; עשר) אינם נכללים, ואילו קיכלי סוויינסון (Catharus ustulatus) וסבכון טנסי (Leiothlypis peregrina; שתים־עשרה הופעות כל אחד) נכללים. מין מזדמן אינו מקבל מפת תפוצה וגם לא צילום של גוזל: הוא אינו מקנן בתוך החלון הזה, ולכן מפה הייתה מרמזת על תפוצה שאינה קיימת.

המדד הזה חל רק על מינים מזדמנים ביבשת. ציפור נדירה ששייכת באמת לאזור כלשהו בתחום אינה נבחנת מול הסף הזה, אלא לפי השאלה אם היא מופיעה שם בכל שנה. לסערון מונטיירו (Hydrobates monteiroi) יש רק שבע רשומות בתוך החלון, ובכל זאת הוא מקנן רגיל באיים האזוריים; כך גם החוגלה הברברית (Alectoris barbara) והטורניקס הקטן (Turnix sylvaticus) במרוקו.

במקרונזיה, במגרב ובישראל חל רק החלק הראשון: נכללים המינים שמופיעים שם מדי שנה וגם נמצאים בתוך חלון המפה. מינים מזדמנים באזורים האלה מושמטים; אחרת הרשימה הייתה מתמלאת בציפורים מהסאהל ומהמזרח התיכון שאין להן קשר לאירופה.

סבאלברד וביירנאיה (אי הדובים) נמצאים מעל הגבול העליון של החלון, ב־74–81° צפון. לכן הם מוצגים כשני חלונות קטנים בפינה השמאלית העליונה של המפה, באותם צבעי עונות — אבל רק עבור כארבעים המינים שמקננים שם בפועל. מינים שרק חולפים שם או חורפים שם אינם מקבלים חלון, וכך גם ציפורי השיר הרבות שמגיעות לשם תועות ביוני. לכל חלון קנה מידה משלו; הם אינם משורטטים בקנה המידה של המפה הראשית.

הספירה היא כלי עזר להחלטה, לא מניין רשמי: GBIF מלא הרבה יותר בצפון־מערב אירופה מאשר בדרום־מזרחה, וציפור כלוב שנמלטה נספרת באותו משקל כמו מין מזדמן אמיתי.

מידות: כנף, משקל ומוטת כנפיים

אורך הכנף והמשקל שבתיבת התקציר של כל ציפור לקוחים ממקור אחד: AVONET, מאגר נתונים של אחת־עשרה תכונות מדודות עבור כל 11,009 מיני הציפורים בעולם, שנבנה ממדידות של 90,020 ציפורים בודדות במוזיאונים ובשטח. מקור אחד לכל המינים, כך שאפשר להשוות באמת בין שתי ציפורים במדריך זה. אורך הכנף הוא המידה שנוקטים בה מטבעי ציפורים: ממפרק שורש כף היד — הכיפוף באמצע הכנף — ועד קצה האברה הראשונית הארוכה ביותר. המשקל הוא הממוצע של הציפורים שנשקלו; משקלה של ציפור משתנה מאוד במהלך השנה, ולכן מספר אחד אומר כאן יותר מטווח ממקור אחר.

מוטת הכנפיים אינה מופיעה ב־AVONET, וגם לא בשום סדרת מדידות אחרת: כמעט אף פעם אין מודדים אותה בציפור חיה, והמספרים בספרי היד הם הערכות שמשתנות מספר לספר — בכחל בעשרים אחוז. לכן מדריך זה מעריך אותה מתוך אורך הכנף המדוד, באמצעות יחס שכויל לכל משפחה. היחס הזה משתנה מאוד: בסיס, שכנפו כמעט כולה יד, מוטת הכנפיים היא פי 2.6 מאורך הכנף; בטבלן, בעל הזרוע הארוכה, פי 4.5. בדיקה שבה כל מין מוצא מהכיול של עצמו נותנת שגיאה חציונית של ארבעה אחוזים, ואצל ארבעה מכל חמישה מינים השגיאה קטנה מעשרה אחוזים. מכאן הכ־: זו הערכה.

האורך של הציפור אינו לקוח מ־AVONET אלא ממדריכי השדה, ונבדק לכל מין מול המקור שלו.

• Tobias, J.A. et al. (2022), AVONET: morphological, ecological and geographical data for all birds. Ecology Letters 25, 581–597. CC BY 4.0.

קטגוריות הרשימה האדומה

המעמד שבתיבת התקציר של כל מין הוא ההערכה העולמית של הרשימה האדומה של IUCN, כפי שהיא מופיעה ב־AviList — לא הרשימה האדומה האירופית או רשימה אדומה לאומית. מין שנמצא ברשימה אדומה לאומית יכול להיות “ללא חשש” ברמה העולמית, וגם ההפך קורה. בכרטיסים שבסקירה הקוד מוצג רק עבור מינים שמחוץ לקטגוריה הנמוכה ביותר: אילו הוצג בכל מקום, לא היה אפשר עוד להבחין בציפור המאוימת. IUCN מעריך כל מין לפי קריטריונים קבועים: קצב הירידה, גודל תחום התפוצה, גודל האוכלוסייה והסתברות ההכחדה. תשע הקטגוריות, מהסיכון הנמוך ביותר לגבוה ביותר:

LC ללא חשש

הוערך ואינו נמצא באף אחת מקטגוריות האיום: בדרך כלל מין נפוץ ורב פרטים.

NT קרוב לסיכון

אינו עומד כרגע בספים של “פגיע”, אך קרוב אליהם, או צפוי לעמוד בהם בעתיד הקרוב.

VU פגיע

סיכון גבוה להכחדה בטבע: למשל ירידה של 30 אחוז או יותר במשך עשר שנים או שלושה דורות, או פחות מעשרת אלפים פרטים בוגרים.

EN בסכנת הכחדה

סיכון גבוה מאוד: למשל ירידה של 50 אחוז או יותר, או פחות מ־2,500 פרטים בוגרים.

CR בסכנת הכחדה חמורה

סיכון גבוה ביותר: למשל ירידה של 80 אחוז או יותר, או פחות מ־250 פרטים בוגרים.

EW נכחד בטבע

שורד רק בשבי או כאוכלוסייה מוכנסת מחוץ לתחום התפוצה המקורי שלו.

EX נכחד

אין ספק סביר שהפרט האחרון מת.

DD מידע חסר

אין די מידע על התפוצה או על האוכלוסייה כדי להעריך את הסיכון.

NE לא הוערך

עדיין לא הוערך לפי הקריטריונים.

• IUCN (2012), IUCN Red List Categories and Criteria, גרסה 3.1, מהדורה שנייה. הספים שלהלן הם קווי המתאר; הקריטריונים המלאים מופיעים במסמך הזה.

השם המדעי

בתחתית כל דף מין מופיע השם הזואולוגי המלא: שם המין, ואחריו מי שתיאר את הציפור לראשונה ובאיזו שנה. כאשר המתאר והשנה מופיעים בסוגריים, המין הועבר מאז לסוג אחר מזה שבו תואר — הסוגריים אינם פרט שולי אלא כלל של קוד הנומנקלטורה, והמדריך מקפיד עליו.

המדריך הולך לפי הסידור והשמות של AviList. המתאר, השנה, השם המקורי ואתר הטיפוס לקוחים מהמהדורה המורחבת שלו, שמציינת לכל מין את התיאור הראשון ואת מקומו. אתרי הטיפוס קוצרו ונכתבו בשמות מקומות של ימינו: 'in Europae apricis lapidosis' הוא כאן פשוט שוודיה.

GBIF, מאגר הנתונים שמאחורי מפות התפוצה וקטגוריות הרשימה האדומה, מפגר לעיתים בעדכון השמות או הולך לפי סידור אחר. בחמישים ושמונה המינים שבהם זה המצב, שם ה־GBIF מופיע אחרי השם, ללא הסבר נוסף — די בכך כדי למצוא את הציפור שוב במקורות אחרים.

משמעות השמות לקוחה ברובה מערכי המינים בוויקיפדיה האנגלית, ובעיקר מהקטעים שמצטטים את Jobling, The Helm Dictionary of Scientific Bird Names; במקום שבו אלה חסרו, השם מוסבר ישירות מהלטינית או מהיוונית. חלק מהמינים עדיין ממתינים לבדיקה שנייה.

• AviList Core Team (2025), AviList: The Global Avian Checklist, גרסה 2025b, מהדורה מורחבת. — Jobling, J.A., The Helm Dictionary of Scientific Bird Names, מצוטט דרך ערכי המינים בוויקיפדיה.

סידור וסדר

הסידור והסדר של הסדרות, המשפחות, הסוגים והמינים הולכים לפי AviList, רשימת הציפורים העולמית המאוחדת שמתחזקות יחד רשימות המינים הגדולות. מעל רמת הסדרה נמצאים קליידים: הם הולכים לפי עץ הגנומים ברמת המשפחה של פרויקט B10K ונושאים שמות לפי PhyloCode.

• AviList v2025b
• Stiller et al. 2024, Nature 629, 851–860 (B10K)

טקסטים

הטקסטים באתר זה נכתבו עבור מדריך זה. נתונים עובדתיים על מידות, תפוצה ומעמד מבוססים על מדריכי שדה מקובלים ועל הרשימה האדומה של IUCN.

גופן

הטקסט הרץ באותיות לטיניות מוצג ב־IBM Plex Sans, הכותרות ב־Cormorant Garamond והתוויות הקטנות ב־IBM Plex Mono — הגופנים של vorstman.com. רק הכותרת של כל דף מוצגת ב־Antonio, גרוטסק צר וגבוה ברוח העטיפות של מדריכי השדה הקלאסיים. ארבעתם מופצים ברישיון SIL Open Font License 1.1 ומוגשים מהאתר עצמו, כך שאף בקשה אינה נשלחת לשרת חיצוני. הטקסט העברי מוצג בגופן העברי של המערכת.

היוצר