כל המינים › עגורים, רליים וקרוביהם › עגורים › עגור חן
עגור חןעָגוּר חֵן | Grus virgo
Jufferkraanvogel | Demoiselle Crane | Grulla damisela | Jungfernkranich | Grue demoiselle
העגור הקטן ביותר בעולם, ציפור של ערבה יבשה, עם ציצות אוזן לבנות ארוכות ונוצות שחורות ארוכות היורדות על החזה. במערב אירופה הוא מופיע בין עגורים אפורים – והשאלה הראשונה היא כמעט תמיד מאין הגיע.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
תרועה גבוהה וצורמת, krik-krik, קצרה וחדה יותר מה-krooh-krooh העמוק של העגור האפור ועם גוון חורק ברור. להקה חולפת קוראת ללא הפסק. במערב אירופה הוא נשמע לעתים רחוקות, וציפור הקוראת בין העגורים היא הסימן המהיר ביותר לנוכחות מין חריג.
הקלטה: Sudipto Roy — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
קטן ודק יותר בבירור מהעגור האפור, עם גוף אפור-בהיר. הראש והצוואר הקדמי שחורים, והשחור של הצוואר הקדמי נמשך כנוצות ארוכות על החזה. ציצה לבנה ארוכה וצרה נמשכת לאחור מאחורי העין. המקור קצר ובצבע קרן עם קצה אדמדם; העין אדומה. האברות השלישוניות שחורות ומחודדות ובולטות כחוד מעבר לזנב. צעירים אפורים עמומים יותר, עם ציצות אוזן אפורות ולא לבנות.
מינים דומים
בלהקת עגורים הגודל נקלט ראשון: נמוך בראש אחד ועדין הרבה יותר במבנה, עם צוואר דק יותר. אחר כך הראש – אין כיפה אדומה ואין פס לבן בצד הצוואר, אלא ראש שחור עם ציצת אוזן לבנה ארוכה, והנוצות השחורות נמצאות על החזה ולא מאחור. לבסוף האברות השלישוניות: אצל העגור האפור גוש אפור צמרירי, אצל עגור החן נוצות שחורות מחודדות המצטמצמות לחוד צר. בתעופה הוא נראה קצר-צוואר יותר ומכה בכנפיו מהר יותר.
בית גידול
ערבה פתוחה ויבשה ומדבר-למחצה עם כיסוי נמוך, רצוי במרחק הליכה ממי שתייה, ובנוסף שדות דגנים ושטחים מוברים באזור הערבות. מחוץ לעונת הקינון בשדות שלף וסביב בורות מים. ציפורים המופיעות במערב אירופה עומדות בדרך כלל בשטחי עיבוד או באחו רטוב בין עגורים, או בשולי אתר לינה במים רדודים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקנן בחגורת הערבות של מזרח אירופה, כולל קלמיקיה, מזרחה עד ערבות מונגוליה ומנצ'וריה; האוכלוסיות שהיו באנטוליה ובהרי האטלס נעלמו. חורף בסאהל ובתת-היבשת ההודית. זו התמונה בטבע. בצפון-מערב אירופה ובמערבה, כולל האיים הבריטיים, המין הוא גם ציפור נפוצה באוספים, ותצפיות שם מתקבלות כציפורי בר לעתים רחוקות: רבות מקורן בציפורים שברחו משבי. אותו דבר חל בחצי האי האיברי, שם רוב הדיווחים מקורם גם הם בציפורים שברחו. יש לבדוק טבעות, אברות שחוקות או גזוזות והתנהגות שאינה חוששת מאדם, ולשקול את התאריך ואת החברה שבה הציפור נמצאת.
- קינון (קיץ)
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
בחצי האי האיברי עגור חן בולט ראשון בין אלפי העגורים האפורים בגאיוקנטה או בדהסות של אקסטרמדורה: לסרוק את הלהקות בטלסקופ בדצמבר ובינואר בחיפוש אחר ציפור קטנה יותר עם ראש שחור וציצת אוזן לבנה. הדרך היחידה לוודא שמדובר בציפורי בר היא לנסוע למקום הקינון שלהן: ערבות הים השחור או קלמיקיה במאי וביוני, או רג'סטאן בחורף. לניסיון במערב אירופה יש לסרוק להקות עגורים חולפות באפריל ובמאי, ולצלם כל מועמד כשהרגליים והכנפיים בתוך התמונה.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), עם אוכלוסייה גדולה במרכז אסיה, אך הזרוע המערבית בערבות מזרח אירופה קטנה ופגיעה. הפיכת ערבות לשטחי עיבוד, התייבשות בורות מים והפרעה בעונת הקינון לוחצות שם על המספרים, והציד לאורך נתיב הנדידה נמשך.
שם מדעי
Grus virgo | (Linnaeus, 1758) (GBIF: Anthropoides virgo)
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Ardea virgo; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Grus הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Grus היא המילה הלטינית ל'עגור'. virgo בלטינית 'עלמה', אותו רעיון כמו בשם האנגלי demoiselle crane. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הודו.