חופית טמינק (Calidris temminckii) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קריאת התעופה היא סלסול יבש, גבוה ומהיר החוזר על עצמו, tirrrrr או tirr-tirr-tirr, כמו רעשן קטן, ושונה לגמרי מה-tit הקצר של החופית הקטנה. היא קוראת כמעט תמיד בהמראה, וכך אפשר לזהות גם ציפור מתרחקת. באתרי הקינון הזכר מבצע תעופת שיר, סלסול צלול וארוך המושמע בריחוף מעל שולי הביצה בכנפיים מורמות, לעתים קרובות בדמדומים. בנדידה נשמעת רק קריאת התעופה.

האזנה: שירת חיזור כסופה מעל הטונדרהWikimedia Commons

הקלטה: Vladimir Yu. Arkhipov (Arkhivov) — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטנה ומוארכת, בתנוחה אופקית כמעט זוחלת, עם רגליים קצרות בצבע צהוב-זיתי עד צהוב-מלוכלך: צבע הרגליים הוא הסימן המהיר ביותר. החזה אפור-חום אחיד ומסתיים בחדות מול הבטן הלבנה, ללא פס הגבה המפוצל או קווי הגב הלבנים של החופית הקטנה. החלק העליון אפור-חום אחיד; רק בקיץ מעורבות בו כמה נוצות כתף בעלות מרכז שחור ושוליים חלודיים. המקור קצר, ישר וכהה, לעתים עם בסיס בהיר קלוש. בהמראה נוצות הזנב החיצוניות הלבנות מכריעות, יחד עם פס הכנף הלבן הצר והתעופה הגבוהה והקופצנית.

מינים דומים

החופית הקטנה היא הראשונה שיש לשלול: רגליים שחורות, גרון לבן, קווי גב בהירים בולטים ועמידה זקופה יותר. הביצנית המנומרת גדולה בהרבה וארוכת-רגליים יותר, עם חלק עליון מנוקד לבן ושת לבן. לביצנית לבנת-הבטן טריז לבן לפני כיפוף הכנף והיא מנענעת את אחוריה ללא הרף, דבר שחופית טמינק אינה עושה. במקרה של ספק ממרחק, ההתנהגות מכריעה: חופית טמינק ניזונה בזחילה איטית, החופית הקטנה ממהרת.

השוואת חופיות, חרטומיות ומינים קרובים: מקור, רגליים, פס כנף ושת

בית גידול

שוליים מכוסי צמחייה של מים מתוקים ומעט מליחים: תעלות ותעלות חלחול, פינות לחות באחו, בריכות שיקוע, מכוני טיהור, בורות חרסית ושולי בוץ של בריכות בפנים הארץ. בניגוד לרוב החופמאים הקטנים היא נמנעת מבוץ חשוף ופתוח ומאזור הגאות. היא ניזונה לאט ובשיטתיות בין צמחייה נמוכה, מזחלי יבחושים, חיפושיות קטנות וחרקים אחרים. מקננת לאורך נהרות בטונדרה, בסבכי ערבה ובשולי ליבנה לחים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת בצפון סקנדינביה ולרוחב כל סיביר הארקטית, עם אוכלוסייה קטנה ומצומצמת מאוד לאורך מפרץ בותניה; חורפת באפריקה, באזור הים התיכון ובדרום אסיה. בחצי האי האיברי היא נודדת לא מצויה, המופיעה בעיקר בדלתת האברו, בשדות האורז ובמאגרים ובלגונות בפנים הארץ.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

המחצית הראשונה של מאי היא הפורייה ביותר בהרבה. בזריחה יש ללכת לאט לאורך שולי בריכת שיקוע, תעלת חלחול או בריכה שמפלסה הונמך זה עתה, ולחפש ציפורים הממריאות רק ממרחק של מטרים ספורים; קריאת הסלסול היא הסימן לעקוב אחריהן עד המקום שבו הן נוחתות שוב. לעתים קרובות הן חוזרות לאותם מטרים ספורים של גדה, ולכן עדיף לעמוד במקום ולא לרדוף אחריהן. בסתיו הצעירים מצויים ביותר באוגוסט, בדרך כלל ביחידים או בזוגות ושלשות.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש); האוכלוסייה העולמית נמצאת כמעט כולה בסיביר והיא גדולה ויציבה. השוליים האירופיים של התחום במצב גרוע יותר: המקננות לאורך חופי מפרץ בותניה ירדו בחדות בגלל התכסות אחוי החוף בצמחייה ובגלל טריפה, והשטח המאוכלס בפנוסקנדיה מצטמצם. לנודדות, אובדן ביצות מים מתוקים קטנות ורדודות לאורך נתיב הנדידה הוא הדאגה העיקרית.

שם מדעי

Calidris temminckii | (Leisler, 1812)

Leisler תיאר את המין ב־1812 בשם Tringa temminckii; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Calidris הוגדר ב־1804 על ידי Merrem. Calidris נגזר מהיוונית העתיקה kalidris או skalidris, שם שבו השתמש אריסטו לעוף אפור לא מזוהה של שפת המים. temminckii נקרא על שם הזואולוג ההולנדי קונרד יעקב טמינק (1778–1858), המנהל הראשון של המוזיאון הלאומי לתולדות הטבע בליידן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־האנאו, גרמניה.