אווז הודי (Anser indicus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

געגוע צלול, נמוך ואנפפי, aang-aang, פחות צרוד מקריאות האווז האפור. בתעופה hong-ha דו-הברתי חוזר. ציפורים שחזרו לטבע נשמעות כל השנה, לרוב בטיסות בין אתר הלינה לשדות המזון בבוקר ובערב.

האזנה: קריאות אנפופיות של להקה הנוחתתWikimedia Commons

הקלטה: Akasmita — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

אווז אפור-בהיר עם ראש וצוואר לבנים כשלג, שעליהם שני פסים שחורים בצורת פרסה מעל הכיפה האחורית. קו לבן יורד בצד הצוואר עד הכתף. המקור והרגליים צהובים עד כתומים, עם ציפורן שחורה. לצעירים אין פסים, יש להם כיפה אפורה ובסיס מקור כהה, אך הם בהירים באותה מידה.

מינים דומים

אף אווז אירופי אינו דומה לבוגר. צעירים, בשל נוצתם הבהירה, מזכירים לרגע אווז שלג צעיר או אווז בית; אז יש לבדוק את הכיפה האפורה, את המקור הצהוב ללא קו כהה לאורך שפות המקור ואת הכנפיים הבהירות ודלות הניגוד. הכלאות עם אווז אפור מופיעות ועלולות להטעות של ממש.

בית גידול

באירופה בשטחי עשב ובשטחי עיבוד לצד אגמים ונהרות, כמעט תמיד עם אווזים אפורים וברנטות לבנות-לחי, וגם באגמים עירוניים ובפארקים. בתחום תפוצתו הטבעי הוא מקנן במושבות לצד אגמי הרים גבוהים ברמת טיבט, הרבה מעל קו העצים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

בטבע הוא מקנן במרכז אסיה, מטיין שאן ורמת מונגוליה ועד טיבט, וחורף בתת-היבשת ההודית, כשהוא חוצה את ההימלאיה בגובה קיצוני. כל הציפורים באזור המפה הן ציפורים שברחו משבי או צאצאיהן, עם קבוצות קינון קטנות בארצות השפלה, במרכז אירופה ובסקנדינביה. באזור הים התיכון מופיעים רק פרטים בודדים שברחו משבי.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

אפשרי כל השנה, אך הקל ביותר מיוני עד ספטמבר באתרי ההשלה לאורך הנהרות הגדולים ובאגמים ובשטחי ההצפה של ארצות השפלה ושל מישור צפון אירופה הסמוך, בכל מקום שבו מתקבצים אווזים אפורים רבים. לסרוק להקות אווזים מעורבות בחיפוש אחר ציפור בהירה; ברגע שהיא מרימה את ראשה, הזיהוי מוכרע.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). בתחום תפוצתו הטבעי המין מרובה ויציב בדרך כלל, אם כי שפעת העופות, הפרעה במושבות הקינון ושאיבת מים מאגמי הרמות הם איומים מקומיים. האוכלוסייה האירופית שחזרה לטבע נשארת קטנה אך מתמידה; ההכלאה עם האווז האפור היא ההסתייגות העיקרית מנוכחותו כאן.

שם מדעי

Anser indicus | (Latham, 1790)

Latham תיאר את המין ב־1790 בשם Anas indica; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Anser הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Anser היא המילה הלטינית ל'אווז'. indicus היא בלטינית 'של הודו', על שם אזורי החריפה של המין בתתהיבשת ההודית. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הודו וטיבט.