כל המינים › ציפורי שיר › גיבתוניים › גיבתון שחור-פנים

גיבתון שחור-פניםגִּיבְתּוֹן שְׁחוֹר-פָּנִים | Emberiza spodocephala

Maskergors | Black-Faced Bunting | Escribano enmascarado | Maskenammer | Bruant masqué

גיבתון כהה ונחבא מהמזרח הרחוק, המופיע כאן לעתים רחוקות, לרוב באוקטובר. הוא נשאר נמוך בסבך רטוב, נע על הבוץ כמו עכבר, ומתגלה בקריאה קצרה וקשה ובצדי זנב לבנים כשהוא צולל חזרה אל הכיסוי.

גיבתון שחור-פנים (Emberiza spodocephala)
צילום ראשי · צילום: Константин Шатилов — CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

הקריאה היא tzik קצר, קשה ומתכתי מעט, חזק ומלא יותר משל הגיבתון הגמדי, ולרוב הסימן הראשון לכך שמשהו נמצא בשיח. השיר, שאינו נשמע כאן, הוא סדרה קצרה ומהססת למדי של צלילים חליליים ומטרטרים, הקרובה יותר לגדרון מאשר לגיבתון.

האזנה: קריאת תעופהXC1010635

הקלטה: Jochem Verweij — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

גיבתון גוץ עם זנב ארוך למדי ומפוצל ונוצות חיצוניות לבנות, גב חום מפוספס וכסל חום אחיד. לזכר ראש אפור-זיתי עם מסכה שחרחרה סביב בסיס המקור, האזור שבין המקור לעין והסנטר, חלק תחתון לבן-צהבהב ופסים כהים דקים בצדדים; המקור ורוד עם קצה כהה. הנקבה והצעיר עמומים יותר: מכסות אוזן אפורות-זיתיות, פס גבה חלש בצבע קרם, פס לחי כהה וחלק תחתון צהוב-קרם עם פסים חומים. כשהוא מוטרד הוא מניע את הזנב ומראה את הצדדים הלבנים.

מינים דומים

הגוון האפור-זיתי של הראש והחזה הוא המפתח: לאף גיבתון אחר שעשוי להופיע כאן אין גוון ירוק-אפור קריר כזה. לגיבתון הסוף פס לחי כהה וחד מתחת לפס בהיר, מכסות קטנות חומות-ערמוניות וללא צהוב. גיבתון הגנים דק יותר, עם טבעת עין צהובה וחלק תחתון כתום-חומצם. הגיבתון הגמדי קטן יותר, עם לחי חומה-ערמונית וטבעת עין בצבע קרם. כל גיבתון בחורף הנשאר צמוד כל כך לקרקע, מראה מעט כל כך מעצמו ונראה כהה כל כך מצדיק בדיקה יסודית.

בית גידול

במקומות שבהם הוא נראה כאן הסביבה תמיד נמוכה ורטובה: שולי קני סוף וסבך ערבות לאורך תעלות ובריכות, צמחייה עבותה לחוף המים, גינות צפופות ושולי פארקים עם כיסוי עד הקרקע, ומדי פעם עמדת האכלה שבה הוא מופיע בין דרורים ופרושים. באזורי הקינון הוא חי בסבך לח לאורך נחלי יער ובתת-היער של יערות הרים, הרחק מחוץ למפת מדריך זה.

תפוצה ונדידה

מקנן במזרח סיביר, במנצ'וריה ובאיי יפן, ומחרף מדרומה של מזרח אסיה ועד דרום-מזרח אסיה; בתחום מדריך זה הוא נודד תועה של ממש. תצפיות מאושרות פזורות ברחבי צפון-מערב אירופה, בעיקר באיים צפוניים ובנקודות תצפית בחוף, ומתרכזות באוקטובר; לצדן סדרה קטנה יותר של ציפורים שנשארו במקום שבועות בסוף החורף, הראשונה כבר בשנות ה-90.

איך ומתי לחפש

כאן סבלנות מועילה יותר ממרחק נסיעה. אם גיבתון כהה וצהבהב יושב נמוך בסבך רטוב באוקטובר או בסוף החורף ואינו ממריא, עמדו בשקט וחכו שיצא אל הבוץ הפתוח. חפשו את הראש האפור-הזיתי, המקור הוורוד ושולי הזנב הלבנים, ובעיקר צלמו את הראש מלפנים: המסכה השחרחרה סביב בסיס המקור היא מה שוועדת תצפיות מחפשת. דווחו על הציפור מיד – גיבתון שחור-פנים נשאר לעתים קרובות זמן רב מהצפוי.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש): תחום הקינון גדול והמספרים גבוהים. עם זאת, מין זה נלכד ברשתות שבהן לוכדים גיבתונים במזרח אסיה, וחלקו בשלל זה גדל ככל שגיבתון הצווארון נעשה נדיר יותר. בתחום מדריך זה השאלה אינה שימור אלא קומץ תצפיות והאם זוהו נכון.

שם מדעי

Emberiza spodocephala | Pallas, 1776

Pallas תיאר את המין ב־1776 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Emberiza הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Emberiza מהגרמנית העתיקה Embritz, שם לגבתון. spodocephala ביוונית עתיקה, מ-spodos, 'אפר', ו-kephalos, 'ראש', על שם הראש האפור-אפר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־רכס דאוריה, סיביר.