שעיר קפריסאי (Otus cyprius) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

משפט הזכר בנוי משני צלילים: צליל פתיחה קצר ורך ומיד אחריו השריקה המלאה, הנמוכה במעט. הצמד חוזר באותו קצב איטי כמו אצל השעיר המצוי, כמשפט אחד כל שתיים-שלוש שניות, ונמשך חלק גדול מהלילה; ממרחק הוא נשמע כשתי ציפורים העונות זו לזו. כאן טמון ההבדל. השעיר המצוי משמיע צליל אחד בכל משפט ורק לעתים רחוקות מקדים לו צליל פתיחה קצר, ואילו בקפריסין ההכפלה היא הכלל. גובה הצליל עצמו נמצא באותו תחום אצל שניהם, ולכן ההכפלה ולא גובה הצליל היא שמזהה את הציפור. הוא שר מפברואר, בעוצמה הרבה ביותר ממרץ עד מאי ושוב בסתיו, מהדמדומים ולאורך הלילה.

האזנה: שירהXC1049005

הקלטה: Alain Verneau — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

ינשוף קטן ודק עם ציציות אוזן קצרות, עיניים צהובות ומקור אפור-עופרת, גדול בקושי מזרזיר. הנוצות חומות-אפורות קרירות, מנומרות בעדינות ועם פסים כהים דקים, בממוצע כהות וקרות יותר מאשר אצל השעיר המצוי; הצורה האדמונית המופיעה ביבשה נעדרת כאן. שורה של כתמים לבנים עוברת לרוחב נוצות הכתף, ודסקית הפנים האפורה מסומנת בעדינות בשוליים כהים. במנוחה הציפור מתמתחת לצורת גדם דק וזקוף עם ציציות מורמות; בתנוחתה הרגילה היא עגולה כמו כדור. התעופה מהירה וישרה בכנפיים ארוכות וצרות למדי, וכמעט אינה גלית.

מינים דומים

השעיר המצוי (Eurasian Scops-Owl) הוא הבעיה האמיתית היחידה, ולפי המראה ההבדל אינו אמין: ציפורי קפריסין בממוצע אפורות כהות וקרות יותר וחסרה להן הצורה האדמונית, אך זהו ממוצע ולא סימן שדה. שעירים מצויים נודדים חוצים את קפריסין במרץ ובאפריל ושוב בספטמבר ובאוקטובר, והם שותקים אז, ולכן ציפור שותקת מחוץ לטריטוריה מאוכלסת בחודשים אלה אינה ניתנת לזיהוי בטוח, ואילו ציפור שרה ניתנת. מבין שאר הינשופים באי, כוס החורבות (Little Owl) גוצי וכבד יותר, עם קודקוד שטוח, גבות לבנות רחבות ועיניים צהובות בפנים "זועפות", ולעתים קרובות יושב ביום בחוץ על קיר או עמוד. ינשוף העצים (Long-Eared Owl) הוא הינשוף האחר בעל ציציות אוזן, אך גדול בהרבה, עם ציציות ארוכות, עיניים כתומות-אדומות ונוצות חלודיות חמות.

בית גידול

כמעט כל נוף מיוער באי מתחת ל-1900 m: יער אורן קלברי, שולי כפרים עם עצים, גינות, פארקים ובתי קברות, מטעי זיתים וחרובים ושטחים חקלאיים עם עצים ותיקים מפוזרים. מקנן בחללים בעצים, בקירות ובמבנים ומאמץ בקלות תיבות קינון; מאחר שבקפריסין אין נקרים והאורן הקלברי מפתח חורים רק בגיל מבוגר, אתרים טבעיים נדירים. צד בעיקר חרקים לילתיים גדולים, מעמדה נמוכה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

כל תחום התפוצה נמצא בקפריסין: המין מקנן כמעט בכל האי, ממישורי החוף וכפרי היין ועד יערות הטרודוס, עם הערכה של 5000 עד 12,000 זוגות מקננים. הוא תושב קבע ואינו עוזב; בחורף ציפורים יורדות מההרים לשטחים נמוכים. הוא לא נרשם בשום מקום אחר. שעירים מצויים מהיבשה חולפים מעל האי באביב ובסתיו, בלי ששני המינים מתערבבים.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

במרץ או באפריל, לאחר השקיעה, עמדו בכפר בגבעות שמאחורי פאפוס, בלפקרה או בשוליים הדרומיים של הטרודוס, ליד בית קברות או דרך עם עצים ותיקים, והקשיבו לשריקה הכפולה. זהו הקול הלילי הנפוץ ביותר באי, ובדרך כלל יש כמה ציפורים בטווח שמיעה. במקרה של ספק ספרו את הצלילים בכל משפט: שניים פירושם המין של האי, אחד פירושו שעיר מצוי נודד, וציפורים שותקות מוטב להשאיר ללא זיהוי במרץ, באפריל, בספטמבר ובאוקטובר.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). המספרים יציבים והמין מרוויח מגינות, ממטעים ומנטיעות בכפרים, אך כל תחום תפוצתו הוא אי אחד, ולכן הוא חשוף לשינויים בכל האי. פינוי עצים ותיקים חלולים, שרפות ביערות האורן ושימוש בקוטלי חרקים המדלל את החרקים הלילתיים הגדולים הם הדאגות העיקריות; תיבות קינון בכפרים ולאורך שולי יער מנוצלות היטב.

שם מדעי

Otus cyprius | (Madarász, 1901)

Madarász תיאר את המין ב־1901 בשם Scops cypria; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Otus הוגדר ב־1769 על ידי Pennant. Otus בלטינית 'ינשוף בעל אוזניים', שאול מהיוונית ōtos, מ-ous 'אוזן'. cyprius בלטינית 'של קפריסין', האי שבו העוף נוכח כל השנה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ליבדיה, קפריסין.