סבכי שחור-כיפה (Sylvia atricapilla) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השיר נפתח בסלסול מהיר, מפטפט וצורם מעט, ואחר כך עובר לקטע סיום רם, צלול וחלילי דמוי חצוצרה. מושמע מסוף מרץ עד יולי. הקריאה היא tak קשה וחוזר, כמו שתי אבנים קטנות המוקשות זו בזו, הנשמעת גם בגינות בחורף, וכן נהמת אזעקה ליד הקן.

האזנה: שירהXC543215

הקלטה: Benoît Van Hecke — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

סבכי אפור-חום אחיד ללא פס כנף וללא טבעת עין, המסומן בכיפה תחומה בחדות. לזכר כיפה שחורה מבריקה המגיעה עד מעט מעל העין, עם צדי ראש וצד תחתון אפורים; לנקבה כיפה חומה-חלודה וצדדים חומים וחמימים יותר. הצעירים דומים לנקבות, אך זכרים צעירים מראים לעתים קרובות בסוף הקיץ כיפה מעורבת בשחור ובחום.

מינים דומים

הנקבות מתבלבלות לרוב עם הסבכי טוחנים הקטן יותר ועם הסבכי האפור, שאין לו כיפה כלל ופניו עגולים ואחידים יותר. בדרום, הסבכי שחור-הראש הוא מקור הבלבול: הברדס השחור שלו נמשך מתחת לעין, יש לו טבעת עין אדומה בוהקת וגרון לבן נקי, וקול מטרטר. כיפה הנעצרת מעל העין וללא טבעת עין פירושה סבכי שחור-כיפה.

בית גידול

יער נשירים ויער מעורב עם שכבת שיחים מפותחת, שולי יער, סוללות משוכה, פארקים עבותים, חצרות כנסיות וגינות עם סמבוק ופטל. באזור הים התיכון גם יערות דפנה, יער גדות ומקי צפוף; בחורף בכל מקום שיש בו פירות יער ופירות קיסוס.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

כמעט כל אירופה. בצפון-מערב אירופה מבקר קיץ נפוץ מאפריל עד אוקטובר, עם קבוצת חורף הגדלה לאט ליד מתקני האכלה בגינות. בחצי האי האיברי הוא מקנן בעיקר במחציתו הצפונית, ברצועת החוף של קנטבריה וביערות ההרים, ואילו בחורף כל חצי האי מתמלא בציפורים ממרכז אירופה המשמינות מזיתים, מפירות יער ומתאנים במטעי זיתים, בסבך ובגינות עירוניות.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

מאמצע אפריל עד סוף מאי, מוקדם בבוקר ביער עלים עם שכבת שיחים: כדאי ללמוד תחילה את ה-tak החד, ואז אפשר לאתר כל סבכי שחור-כיפה. בחורף כדאי לסרוק מטעי זיתים בחצי האי האיברי וגינות בצפון-מערב אירופה עם קיסוס וכדורי שומן, שם הציפורים יושבות נמוך ובשקט.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). המספרים עולים ברוב אירופה כבר עשרות שנים, בעזרת מבנה יער צפוף יותר והאכלה בחורף. פינוי סבך וגיזום כבד של שולי יער עדיין גורעים אתרי קינון, וציפורי שיר נלכדות בנתיבי הנדידה של הים התיכון.

שם מדעי

Sylvia atricapilla | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Motacilla atricapilla; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Sylvia הוגדר ב־1769 על ידי Scopoli. Sylvia היא הלטינית המודרנית silvia, נימפת יער, הקשורה ל-silva 'יער'; השם עבר לעופות שיר קטנים של סבך וצמחייה נמוכה. atricapilla בלטינית, מ-ater 'שחור' ו-capillus 'שיער הראש', על שם הכיפה השחורה של הזכר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.