כל המינים › חופמאים, שחפים ושחפיות › חופמיים וקיוויות › חופמי ערבה

חופמי ערבהחוֹפְמִי עֲרָבָה | Eudromias morinellus

Morinelplevier | Eurasian Dotterel | Chorlito carambolo | Mornellregenpfeifer | Pluvier guignard

חופמי הרים מעוגל וקצר-מקור עם פס גבה לבן ורחב הנפגש בצורת V על העורף. הנקבה היא הציפור בעלת הצבעים העזים יותר; היא מטילה את הביצים ואז משאירה את הדגירה ואת הטיפול בגוזלים לזכר בלבד.

חופמי ערבה (Eudromias morinellus)
צילום ראשי · צילום: Helwig Brunner — CC BY-SA 2.5 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

pwit-pwit רך ומעט מסולסל, חרישי בהרבה מהשריקה הצלולה של החופזי הזהוב וכבר קשה לקליטה ממרחק. להקות נודדות משמיעות dweet קצר באוגוסט ובספטמבר, לרוב רגע לפני הנחיתה בשדה. באזורי הקינון הוא משמיע סלסול מעומעם ומתגלגל.

האזנה: קריאה, קריאת תעופהXC1045965

הקלטה: Hans van Loon — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

חופמי קומפקטי עם רגליים צהובות ומקור שחור קצר. בנוצת הרבייה: חזה אפור הנחתם בפס לבן, בטן כתומה-ערמונית עם כתם שחור, ופסי גבה לבנים ורחבים הנפגשים על העורף. פרטים בנוצת חורף וצעירים שומרים על פס הגבה ועל פס חזה חלש, על נוצה חומה-צהבהבה קשקשית. בתעופה הכנף העליונה אחידה לגמרי, ללא פס כנף, עם שת כהה וכנף תחתונה בהירה.

מינים דומים

החופזי הזהוב גדול וארוך-כנף יותר ונראה מנומר בזהוב מלמעלה ולא קשקשי חום-צהבהב. הסימן המכריע הוא פס הגבה הלבן והרחב הנפגש על העורף והפס הלבן הצר החוצה את החזה של חופמי הערבה. בתעופה לחופזי הזהוב כנף תחתונה לבנה עם בית שחי לבן, ואילו חופמי הערבה נראה אפרפר באופן אחיד מלמטה.

בית גידול

מקנן ברמות חשופות מעל קו העצים: טונדרת חזזיות, שדות סלעים ורכסים חשופים לרוח ברמות הסקוטיות, בסקנדינביה, באלפים ובפירנאים. בנדידה הוא מחפש את השטח החקלאי השטוח והחשוף ביותר שהוא מוצא, משדות שנחרשו זה עתה ותלמי תפוחי אדמה ועד שדות שלף וקרקע פתוחה של פולדרים, תמיד עם שדה ראייה רחב וכמעט ללא צמחייה.

תפוצה ונדידה

מקנן בטונדרה הצפונית ובהרים גבוהים מהרמות הסקוטיות ומסקנדינביה הרחק אל תוך סיביר, עם אוכלוסיות קטנות באלפים ובפירנאים. הוא חורף ברצועה צרה מצפון-מערב אפריקה ועד הרמה האיראנית. בצפון-מערב אירופה הוא עובר לא שכיח בשדות מסורתיים; בחצי האי האיברי יש מעבר סדיר וכן זוגות ספורים המקננים בפירנאים.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יש לצאת בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר ולהגיע מוקדם, לפני שהציפורים מתחממות ומתחילות לחפש מזון. יש להישאר על הדרך: המין ידוע כבלתי נרתע מאדם, אך להקה שהופרעה מתפזרת מיד. יש לסרוק בטלסקופ בקפידה, כי חופמי ערבה נח נראה בדיוק כמו רגב אדמה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). באירופה המין במגמת ירידה; המספרים ברמות הסקוטיות ירדו בחדות וגם אזורי הקינון בסקנדינביה מתרוקנים. ההתחממות דוחפת את האקלים ההררי המתאים כלפי מעלה ומאפשרת לפסגות החשופות להתכסות בצמחייה. בנדידה הציפורים תלויות בשדות מסורתיים ספורים, ששינוי גידול או עיבוד מוקדם יותר יכולים לבטלם בן-לילה.

שם מדעי

Eudromias morinellus | (Linnaeus, 1758) (GBIF: Charadrius morinellus)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Charadrius morinellus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Eudromias הוגדר ב־1830 על ידי Brehm. Eudromias ביוונית 'רץ טוב', מ-eu 'טוב' ו-dromas 'רץ'. morinellus היא צורת הקטנה שנבנתה על היוונית mōros 'טיפש', על שם חוסר הפחד של העוף מאדם. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.