כל המינים › ברווזאים › ברווזים, אווזים וברבורים › צולל ימי
צולל ימיצוֹלֵל יַמִּי | Aythya marila
Topper | Greater Scaup | Porrón bastardo | Bergente | Fuligule milouinan
הצולל הימי הוא ברווז הים שבין הצוללים, ברווז צולל כבד המבלה את החורף במים פתוחים גדולים. באייסלמר ובים הוודן הוא ניזון על מצעי מולים בלהקות צפות צפופות ומתוחות למרחק.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
שקט ברובו מחוץ לאתרי הקינון. זכרים בחיזור משמיעים המיה רכה דמוית יונה, wah-hoo-oo, כשהראש מוטל לאחור, והנקבות עונות ב-karr-karr-karr צורם וחורק. באזורי החורף בצפון-מערב אירופה כדאי להקשיב בימים שקטים ושמשיים במרץ, כשהלהקות החורפות מתחילות בחיזור לפני העזיבה.
הקלטה: Andrew Spencer — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
גדול ורחב-גוף יותר מהצולל המצויץ, עם ראש מעוגל ללא ציצית ומקור כחול-אפור רחב שבקצהו ציפורן שחורה קטנה. לזכר ראש שחור בברק ירוק, חזה שחור וגב אפור בהיר בדגם גלים דק הנראה לבן ממרחק. הנקבה חומה עם כתם לבן רחב סביב בסיס המקור; בחורף הראשון הכתם צר ועמום יותר.
מינים דומים
הצולל המצויץ הוא המלכודת הממשית היחידה. יש להתבונן בגב: אפור בהיר ובדגם גלים דק אצל הצולל הימי, שחור אצל המצויץ. לצולל המצויץ ראש זוויתי עם ציצית או בליטה בעורף וקצה מקור שחור רחב, ולנקבת הצולל המצויץ לכל היותר בסיס מקור לבן קטן ותחום בצורה לא ברורה, ולא הכתם הרחב והנקי של הצולל הימי.
בית גידול
מחוץ לעונת הקינון ציפור של מים מלוחים ומליחים גדולים ורדודים מעל קרקעית מוצקה: ים הוודן, האייסלמר, מפרצוני גאות ופתחי נמלים. צולל אחר מולים, צדפות לב ומולי זברה, בדרך כלל בעומק של פחות מחמישה מטרים. מקנן באגמי טונדרה וטאיגה ובלגונות חוף בצפון הרחוק.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקנן באיסלנד, בפנוסקנדיה ובצפון רוסיה. אוכלוסיית החורף המערב-אירופית מתרכזת בים הוודן, לאורך חופי הים הבלטי המערבי ובאייסלמר. בחצי האי האיברי הוא נודד תועה נדיר, המוגבל בעיקר לחוף הקנטברי ולריאס של גליסיה בחורפים קשים.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
כדאי לנסות את האפסלאוטדייק או את ההאוטריבדייק בינואר ובפברואר, ולסרוק מוקדם בבוקר ברוח מהיבשה כשהמים שקטים. יש לבדוק את מצעי המולים הסמוכים לסוללה, אך רוב הלהקות צפויות הרחק מהחוף, ולכן טלסקופ הכרחי. שיא המעבר בסוף מרץ.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). המספרים בצפון-מערב אירופה ירדו בחדות מאז שנות ה-80. הפרעה ודלדול מצעי רכיכות, לכידה אגבית ברשתות עמידה, זיהום נפט ופיתוח חוות רוח ימיות לוחצים כולם על להקות החורף, ולחץ טריפה משפיע על אתרי הקינון. חורפים מתונים יותר גם מסיטים את מרכז הכובד של החורף צפונה.
שם מדעי
Aythya marila | (Linnaeus, 1761)
Linnaeus תיאר את המין ב־1761 בשם Anas marila; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Aythya הוגדר ב־1822 על ידי Boie. Aythya מהיוונית aithuia, עוף ים צולל לא מזוהה שמוזכר אצל אריסטו והסיכיוס. marila ביוונית 'גחלים לוחשות' או 'אבקת פחם'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־לפלנד.