כל המינים › שקנאים, אנפות ומגלנים › אנפות ואנפיות › לבנית קטנה
לבנית קטנהלַבְנִית קְטַנָּה | Egretta garzetta
Kleine zilverreiger | Little Egret | Garceta común | Seidenreiher | Aigrette garzette
הלבנית הקטנה היא אחת משלוש האנפות הלבנות: דקה, שחורת-מקור ועם כפות רגליים צהובות הנראות כמגפיים קטנים. היא צדה בריצה ולא בהמתנה, והתנהגות זו מסגירה אותה לעתים קרובות עוד לפני הנוצה.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
בדרך כלל שותקת הרחק מהמושבה. כשהיא מוברחת היא משמיעה aaahk צרוד ומקרקר, ובמושבות gaa-gaa-gaa מתמשך וקנטרני עם צלילי נחירה. הקול חזק ביותר מעל מושבות אנפות מעורבות באפריל ובמאי, ובמקומות לינה עם רדת החשכה.
הקלטה: Joost van Bruggen — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
דקה וארוכת-רגליים, עם מקור דק, מחודד ושחור כולו — לאורך כל השנה, וזו ההבחנה העיקרית מלבנית גדולה בחורף. הרגליים שחורות, האצבעות צהובות עזות; מטווח קרוב בזמן חיזור ניתן לראות את אזור הלורה מאדים ואת כפות הרגליים הופכות כתומות-אדומות. לפרטים בנוצת רבייה שתי נוצות עורף ארוכות וצרות ונוצות חזה וגב רופפות. הצוואר קצר יותר ומעוקל באופן אחיד, ללא הכיפוף החד והנמוך של לבנית גדולה. בתעופה היא מהירה וקלה יותר מהמין הגדול, וכפות הרגליים נגררות כשתי נקודות צהובות מעבר לזנב.
מינים דומים
לבנית גדולה גדולה בבירור, בעלת מקור צהוב בחורף, אצבעות שחורות תמיד וצוואר ארוך עם כיפוף חד; משקי הכנף שלה איטיות וכבדות יותר. אנפית בקר קטנה וגוצה יותר, עם מקור צהוב קצר וסנטר בולט, וניזונה בעשב בין בעלי חיים ולא במים. לצורה הלבנה של לבנית ים-סוף, נדירה אך נצפתה בדרום אירופה, מקור כבד ובהיר יותר בצבע קרן ורגליים צהובות עבות יותר, והיא נראית מגושמת יותר; מין זה הוא הסיבה לבדוק בקפידה את צבע המקור ואת צורתו בכל פרט חריג במראהו.
בית גידול
מים רדודים מלוחים, מליחים ומתוקים: שטחי בוץ ותעלות בשפכי נהרות, ממלחות, לגונות, ביצות מלוחות, אך גם שדות אורז, גדות תעלות ובריכות דגים. צדה באופן פעיל — רצה, מנפנפת בכנפיה, מרטיטה כף רגל בבוץ כדי להבריח שרימפסים ודגים קטנים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
לאורך כל השנה בכל אזור הים התיכון, מחצי האי האיברי וצפון-מערב אפריקה עד אנטוליה והלבנט, ולאורך החוף האטלנטי עד ארצות השפלה והאיים הבריטיים; במרכז ובמזרח אירופה מבקרת קיץ. באזור הים התיכון היא מצויה ונפוצה, במספרים גדולים בדוניאנה, במריסמאס של הגוודלקוויר, בממלחות של קדיס ושל סן פדרו דל פינטאר, בדלתת האברו ובאלבופרה. בצפון-מערב אירופה היא מקננת רק מאז שנות ה-90 ונשארת לא שכיחה, עם מושבות קטנות בדלתה; מחוץ לעונת הקינון היא מופיעה שם במספרים משתנים לאורך החוף ובפנים הארץ, ובחורפים מתונים היא נשארת. מה שבדרום הוא עוף חוף רגיל נשאר בצפון-מערב לא שכיח.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
בצפון-מערב אירופה עברו לאורך תעלת גאות או בריכה רדודה מאחורי סוללת הים בזמן שפל יורד באוגוסט או בספטמבר; הציפורים צדות אז שרימפסים בערוצים וממשיכות להיזון בגלוי. באזור הים התיכון הממלחות מתאימות ביותר בשעות הבוקר המאוחרות, כאשר המים הנמוכים מרכזים עשרות פרטים יחד ומקלים על השוואת צבע המקור והרגליים לאנפיות בקר וללבניות גדולות.
מצב שימור
אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ומספריה עלו מאוד באירופה מאז סוף סחר הנוצות ושיקום אזורי ביצה בחוף. היא ממשיכה להתפשט צפונה; חורפים קשים עשויים להחליש זמנית את המאחזים הצפוניים. אובדן בתי גידול של גאות ושפל והמלחה או המתקה של לגונות הם האיומים המקומיים העיקריים.
שם מדעי
Egretta garzetta | (Linnaeus, 1766)
Linnaeus תיאר את המין ב־1766 בשם Ardea garzetta; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Egretta הוגדר ב־1817 על ידי Forster. Egretta מהפרובנסלית aigrette, שמה של הלבנית הקטנה, צורת הקטנה של aigron 'אנפה'. garzetta הוא השם האיטלקי של אנפה זו. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־המזרח.



