כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › פתיאלי אורנים

פתיאלי אורניםפְּתַיְאָלִי אוֹרָנִים | Pinicola enucleator

Haakbek | Pine Grosbeak | Camachuelo picogrueso | Hakengimpel | Durbec des sapins

הפתיאלי אורנים הוא הפרוש הגדול ביותר באירופה, ציפור בגודל קיכלי גדול: חסון, ארוך-זנב ואטי בתנועותיו, עם מקור קצר ועבה שהלסת העליונה שלו מסתיימת בוו קטן. הוא שייך ליערות המחטניים הצפוניים של פנוסקנדיה וצפון-מזרח אירופה, ושם הוא כה בלתי חושש עד שאפשר להתקרב אליו לכמה מטרים.

פתיאלי אורנים (Pinicola enucleator)
צילום ראשי · צילום: Jyrki Salmi — CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

הקריאה רכה ושרוקה: tew-tew-tew או pui-lee-lee צלול, בדרך כלל בן שלוש הברות, הנישא למרחק, וגוון השריקה הנקי שלו מזכיר קיכלי לבן-גבה רחוק. קבוצות אוכלות מוסיפות tyut רך ואפי. השיר הוא סדרה קצרה ומהוססת של שריקות וסלסולים, בדרך כלל מצמרת עץ במאי וביוני. בחורפי פלישה מחוץ לאזור הקינון נשמעת כמעט תמיד רק הקריאה השרוקה, וזו הדרך הטובה ביותר למצוא קבוצה בעצי החוזרר.

האזנה: קריאהXC1157228

הקלטה: Teet Sirotkin — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

גדול וארוך-זנב, עם ראש מעוגל, מקור קצר ומאונקל ושני פסי כנף לבנים על כנף אפורה-כהה. לזכר ראש, חזה וגב בגוון ורוד-אדום עד קרמין, עם בטן וצדדים אפורים; הנקבות והצעירים אפורים עם ראש ואחוריים צהובים-זיתיים או צהובים-כתומים. התנוחה שקטה וזקופה במיוחד והתעופה אטית וגלית עמוקה, כשהזנב הארוך נגרר מאחור.

מינים דומים

בגודל ובתנוחה אין עמו כמעט בלבול, אך ציפור שגודלה מוערך בחסר נרשמת כאדמון. האדמון המובהק קטן בהרבה, בעל כיפה שחורה ואחוריים לבנים רחבים; לפתיאלי האורנים אין שחור על הראש והאחוריים כהים. נקבות וצעירים של פתיאלי אורנים דומים לנקבות אדמון גדולות בעלות ראש צהוב, אך הם גדולים בשליש, ארוכי-זנב בהרבה ומראים שני פסי כנף לבנים ברורים. צלובי-המקור קטנים יותר, קצרי-זנב יותר, וקצות מקורם מוצלבים.

בית גידול

יער אשוח ואורן ישן ופתוח בטייגה הצפונית, לעתים קרובות עם תת-יער של ליבנה וערער, וכן חגורת הליבנה והשיחים הננסיים בגבול העצים. בחורף הוא הופך לציפור של עצים ושיחים נושאי פירות: בעיקר חוזרר, ומעבר לו תפוח, עוזרר ופירות נוי בגני כפרים ולאורך דרכים.

תפוצה ונדידה

מקנן בפנוסקנדיה ומזרחה לאורך כל הטייגה הצפונית. בחורפים שבהם יבול החוזרר בצפון נכשל, להקות נעות דרומה ומגיעות לדרום סקנדינביה ולאזור הים הבלטי. מערבה ודרומה יותר — ארצות השפלה, האיים הבריטיים, חצי האי האיברי — הוא נדיר מאוד עם תצפיות ספורות בלבד, באיים הבריטיים בעיקר בשטלנד ובאיים הצפוניים; תצפית ודאית מחייבת נסיעה ללפלנד או לקרליה.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בצפון, חפשו בנובמבר ובדצמבר את עצי החוזרר לאורך דרך או בשולי כפר; הלהקות נשארות ימים ומאפשרות התקרבות לחמישה מטרים. האזינו ל-tew-tew השרוק והרך, הנשמע דרך העצים כשהציפורים עצמן נשארות מוסתרות. אחר כך עמדו בשקט והמתינו: תנועה רבה מבריחה אותן מהר יותר ממרחק קצר מדי.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). המין נפוץ ומצוי במספרים גדולים לאורך הטייגה הצפונית, אם כי המספרים משתנים עם יבולי הפירות והזרעים. כריתת יער מחטני ישן בפנוסקנדיה היא הדאגה העיקרית; מלבד זאת אין סימן לירידה.

שם מדעי

Pinicola enucleator | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Loxia enucleator; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Pinicola הוגדר ב־1808 על ידי Vieillot. Pinicola בלטינית, מ-pinus 'אורן' ו-colere 'לשכון': שוכן יערות האורן. enucleator בלטינית 'מי שמוציא את הגרעין', מ-enucleare 'להוציא את הגרעין', על שם האופן שבו העוף מקלף זרעים מפירות יער ומאצטרובלים. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.