סתרי ממושקף (Prunella ocularis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

השיר הוא משפט קצר ומהיר, צווחני מעט, של צלילים צלולים ומצלצלים, גבוה ודק יותר משל סתרי הצוקים ועם פחות סלסול, בדרך כלל מראש שיח קוצני או סלע ולעתים בתעופת שיר קצרה. הקריאות הן tsi-tsi-tsi דק וגבוה וסלסול קצר ומתגלגל. בחורף, בערוצים ולאורך נחלים, הקריאה הזו היא לעתים קרובות הסימן היחיד לנוכחות הציפור.

האזנה: קריאהXC1097022

הקלטה: Kasper Wieck — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בערך בגודל הסתרי המצוי, אך בעל דגם ראש בולט הרבה יותר. הכיפה ומכסות האוזן אפורים-חומים כהים עד חומים-שחורים, וביניהם עובר פס גבה רחב וארוך לבן-שמנת הנמשך הרבה מאחורי העין; כתם בהיר מתחת למכסות האוזן הכהות יוצר לעתים קרובות פס שני, כך שהראש נראה מפוספס מכל מרחק. העין עצמה נמצאת באמצע השדה הכהה וקשה להבחין בה. הגרון לבן-שמנת, החזה וצדי הגוף חומים-צהבהבים בהירים עם פסים חומים כהים ברורים לאורך צדי החזה וצדי הגוף, והבטן לבנבנה. הגב אפור-חום עם פסים כהים. המקור דק, ישר ומחודד, כהה עם בסיס בהיר יותר; הרגליים חומות-אדמדמות. הזוויגים דומים. הוא הולך ומדדה על הקרקע ובין אבנים, ובהפרעה צונח לשיח הקוצני הקרוב במקום לעוף משם.

מינים דומים

בתחום תפוצתו הסתרי המצוי הוא מין הבלבול היחיד של ממש: אפור בראש, בגרון ובחזה, ללא פס גבה בהיר רחב כלל, ועם עין חומה-אדמדמה עד כתומה-אדומה הנראית בבירור בפנים החלקות. סתרי הצוקים חולק את אותם הרים, אך גדול וכבד בהרבה, בעל ברדס אפור, גרון לבן מנוקד שחור, שדות ערמוניים רחבים בצדי הגוף, נקודות לבנות בכנף ובסיס מקור צהוב. הסתרי הסיבירי, נודד תועה ממזרח רחוק בהרבה, נושא אותו דגם ראש, אך פס הגבה בצבע אוכרה עמוק ולא שמנת, והחלק התחתון כתום הרבה יותר. וכמו בכל המשפחה הזו, המקור מבדיל אותו מיד מן הדרורים והגיבתונים שביניהם הוא ניזון: דק, ישר ומחודד לעומת חרוט קצר ועבה.

בית גידול

מדרונות הרים יבשים ושטופי שמש עם שיחים קוציים מפוזרים, ערער וכריות קדד, ובהם שדות אבנים ורכסי סלע, בערך בין 1000 ל-3000 m. למים חשיבות רבה: הצפיפות הגבוהה ביותר היא לאורך נחלי הרים ובסביבת מעיינות, שבהם צומחים סבכי אשחר-ים וערבה. הוא משתמש גם בכרי מרעה אלפיניים שנרעו עד הקרקע ובהם סלעים, ובערמות אבנים ובקירות נטושים. בחורף הוא יורד לערוצים נמוכים יותר, לוואדיות ולעמקי נחלים עם סבך צפוף, ושם סבכים לצד מים זורמים הם כמעט תמיד הגורם המכריע.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן במזרח אנטוליה ובדרום הקווקז — בטאליש תואר המין לראשונה ב-1884 — והלאה דרך מערב וצפון הרמה האיראנית עד הקופט דאג. צורה שנייה חיה הרחק משם בהרי דרום-מערב חצי האי ערב, וכיום היא נחשבת לעתים קרובות למין נפרד. בתחום המפה פירוש הדבר מזרח אנטוליה בלבד, בערך מהרמות שסביב ארזורום, ואן ואררט מזרחה, ובנוסף מספר קטן של פרטים חורפים בלבנט, שם הוא נדיר ומתועד רק באופן ספורדי. מלבד זאת הוא תושב קבע, עם תנועה אנכית של כמה מאות עד אלף מטרים בחורף.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יוני ויולי ברמות מזרח אנטוליה, מעל הכפרים האחרונים: מצאו מדרון עם שיחים קוציים מפוזרים ונחל העובר בו, והקשיבו מוקדם בבוקר למשפטים קצרים ומצלצלים מראשי השיחים. הציפור שרה במקום פתוח ובה בעת היא ביישנית — היא בוחרת את הענף הגבוה ביותר אך צונחת בהפרעה הקלה ביותר — לכן עמדו ללא תנועה והמתינו למשפט השני במקום להתקרב. מחוץ לתקופת השירה נדרשת סבלנות לאורך נחלים ובערוצים; אז חפשו את פס הגבה הבהיר והרחב, הנראה באור נגדי כפס לבן על פני ראש כהה וגובר על כל סימן אחר. בלבנט, מדצמבר עד פברואר, נדרש חיפוש מכוון בגבעות הצפוניות ובוואדיות, שם הציפורים יושבות בסבך צפוף לצד מים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש): התפוצה גדולה ובשטח מתאים המין נפוץ מקומית, אם כי בכל מקום הוא מפוזר בדלילות וקשה לספירה. הדאגות העיקריות הן רעייה יתרה במדרונות ההרים, המסלקת את השיחים הקוציים הנמוכים שבהם הוא מקנן ומוצא מחסה, וסכירת נחלי הרים ושאיבת מים מהם, המסלקות את הסבכים לאורך המים. משום שחלק גדול מהתפוצה נמצא באזורים מרוחקים או קשים מבחינה פוליטית, נעשתה מעט עבודת שדה בשנים האחרונות ואין נתוני מגמה אמינים; ההערכה מבוססת בעיקר על גודל התפוצה.

שם מדעי

Prunella ocularis | (Radde, 1884)

Radde תיאר את המין ב־1884 בשם Accentor ocularis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Prunella הוגדר ב־1816 על ידי Vieillot. Prunella מהגרמנית Braunelle, שמו של הסתרי המצוי, צורת הקטנה של braun 'חום'. ocularis בלטינית 'של העין', מ-oculus 'עין', על שם פס הגבה הבהיר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הרי טאליש, אזרבייג'ן.