חנקן אדום-גב (Lanius collurio) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השיר רך ומפטפט, עם חיקויים מדויקים רבים של מינים אחרים — לרוב נשמע רק מטווח קרוב. קריאת האזעקה בולטת יותר: tchek-tchek קשה ומנקר.

האזנה: קריאה, זכר בוגרXC493745

הקלטה: Marie-Lan Taÿ Pamart — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

זכר: ראש אפור-כחלחל עם מסכה שחורה רחבה, גב עליון וכנפיים בצבע ערמון, צד תחתון שמנתי עד ורדרד וזנב שחור-לבן. נקבה וצעיר: חומים-חמים עם פסי רוחב דקים בצורת סהר על החזה והצדדים ומסכה חומה. בכל הלבושים מקור חזק, מעוקל מעט בקצהו.

מינים דומים

נקבות וצעירים עשויים להזכיר חנקן אדום-ראש או, בין המבקרים הנדירים, חנקן נמרי. שימו לב לצבע הזנב ולהיקף הפסים הדקים. החנקן הגדול גדול בהרבה וארוך-זנב יותר, ובצפון-מערב אירופה הוא דווקא מבקר חורף.

בית גידול

נוף פסיפסי עשיר בחרקים עם שיחים קוצניים: עוזרר ופטל בשטחי אברש, מעברים טבעיים בין יער לשטח פתוח, מרעה מנוהל באופן לא-אינטנסיבי ונוף משוכות. השילוב ההכרחי הוא נקודות תצפית לציד, קרקע חשופה וחרקים גדולים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן מחצי האי האיברי עד מזרח אירופה והלאה עד אנטוליה והלבנט; חורף בדרום אפריקה, ונודד בנתיב מזרחי מעל הלבנט וצפון-מזרח אפריקה. בצפון-מערב אירופה הוא בשולי תפוצתו, עם מעוזים בביצות הכבול המוגבהות, בשטחי האברש ובאיי הוודן של ארצות השפלה; בחצי האי האיברי הוא מקנן בעיקר במחצית הצפונית ובהרים.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

מאמצע מאי עד סוף יולי, באמצע יום חם כשהחרקים פעילים — בניגוד לציפורי שיר, אצל מין זה יציאה מאוחרת משתלמת. סרקו את צמרות השיחים ואת התיל הדוקרני; מציאת מזווה של חיפושיות או לטאות משופדות מעידה כמעט בוודאות על טריטוריה מאוכלסת.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). במקומות מסוימים המספרים התאוששו אחרי ירידה ממושכת, הודות לשיקום שטחי אברש עם שיחים ושוליים עשירים בחרקים ודלים בנוטריינטים.

שם מדעי

Lanius collurio | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Lanius. Lanius בלטינית 'קצב', על שם הרגל החנקנים לשפד טרף על קוצים ועל תיל דוקרני. collurio נגזר מהיוונית העתיקה kollurion, עוף שאריסטו מזכיר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.