חטפית טורקיתחַטְפִית טוּרְקִית | Ficedula semitorquata

קול

השיר נמצא בין חטפית שחורת-עורף לחטפית לבנת-עורף: משפט קצר של שתיים עד שלוש שניות בצלילים דקים, גבוהים ומתוחים, איטי וצורמני יותר משל חטפית שחורת-עורף וללא הקפיצה הברורה שלה בין שני גבהים. הוא נשמע מהוסס. הקריאה היא tsrr או zrr קצר וגורד; ליד הקן tek יבש ו-tsheb צלול ועולה. בשטח השיר שימושי אך אינו מכריע, משום ששלושת המינים מחקים זה את זה היכן שהם נפגשים.

זיהוי

בגודל ובמבנה של חטפית שחורת-עורף. הזכר באביב שחור מלמעלה ולבן מלמטה, עם ארבעה סימנים שיש לבדוק לפי הסדר. ראשית הצוואר: צווארון לבן העולה בצד הצוואר מהגרון ונעצר באמצע, כך שהרצועה נשארת פתוחה. שנית הכנף: מלבד השדה הלבן הרגיל על האברות המשניות ובסיסי הראשוניות יש פס לבן שני ונפרד על המכסות האמצעיות, כך שהכנף המקופלת מראה שני סימנים לבנים נפרדים ולא שדה אחד. שלישית השת: אפור בהיר, בהיר בבירור מהגב אך לא לבן. רביעית הזנב: יותר לבן מאשר אצל חטפית שחורת-עורף, בדרך כלל על שלושת זוגות הנוצות החיצוניים. על המצח כתם לבן קטן, ולא הרצועה הרחבה של חטפית לבנת-עורף. הנקבה אפורה-חומה ודומה מאוד לנקבת חטפית שחורת-עורף, אך שומרת על הפס הבהיר על המכסות האמצעיות; בנוצת סתיו זהו הסימן הטוב ביותר.

מינים דומים

חטפית שחורת-עורף עוברת באותו אזור בנדידה והיא המין שיש לשלול בפועל — ראו את דפה. לזכר שלה עורף שחור חלק ללא לבן כלל, שדה כנף לבן יחיד ללא פס על המכסות האמצעיות, שת כהה ובממוצע פחות לבן בזנב; השחור שלה לעתים קרובות יותר שחור-חום מאשר מבריק. לחטפית לבנת-עורף, המקננת בבלקן נמוך יותר וביער פתוח יותר, צווארון המקיף את הצוואר כולו, מצח לבן רחב ורציף, שדה כנף לבן גדול אחד הרחב גם על הראשוניות, ושת לבן בבירור; גם דפה מביא את ההשוואה. אצל נקבות וציפורי סתיו כמעט כל זה נעלם ונותר רק הפס על המכסות האמצעיות, ובציפור בלויה גם הוא עלול להיות לא ברור — אז עדיף להשאיר את הציפור ללא זיהוי. חטפית אפורה נשללת מיד בשל היעדר מוחלט של לבן בכנף.

בית גידול

יער רחב-עלים ומעורב בוגר באזורי גבעות והרים, מכשלוש מאות עד אלפיים מטר, עם העדפה חזקה לאלון ולקרפינוס ולחורשות אשור ותיקות רוויות חורי נקרים. גם יער גדות לאורך נהרות הרים, מטעי אגוז ותיקים ושורות עצים בשולי כפרים בהרים. היא מקננת בחורי נקרים ובחללים טבעיים ומשתמשת בתיבות קינון בקלות; בכמה אתרים כך קיבל המין חיזוק.

תפוצה ונדידה

מקננת בדרום-מזרח אירופה ובמזרח הקרוב: דרום הבלקן, ואחריו אנטוליה, הקווקז וצפון הרמה האיראנית. בתוך האיחוד האירופי האוכלוסייה מוערכת בכשלושה וחצי עד שבעה וחצי אלף זוגות. כל הציפורים חורפות במזרח אפריקה. מערבית וצפונית לתחום הקינון היא נדירה מאוד בשאר אזור המפה.

• קינון (קיץ)
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

המחצית הראשונה של מאי בעמק הסטרומה, בערוץ קרסנה או ברודופים הדרומיים, ביער אלון וקרפינוס ותיק על המדרונות. אתרו את הציפור תחילה לפי המשפט האיטי והצורמני, ואז בדקו אותה לפי הסדר: צוואר, מכסות אמצעיות, שת, זנב. אין צורך למהר — זכר המניע את כנפו פעם אחת מראה את הפס על המכסות האמצעיות בתמונה אחת, וזה שווה יותר מחצי שעה של התבוננות בצווארון. מחוץ לתחום הקינון הכלל מתהפך: יש להניח תחילה שהציפור היא חטפית שחורת-עורף.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית, אך האוכלוסייה האירופית קטנה, מקוטעת ומנוטרת בצורה חלקית. צוואר הבקבוק זהה בכל מקום: כריתת יער רחב-עלים ותיק עם עצים חלולים והוצאת עץ מת, המסלקות איתם את חללי הקינון. היכן שהוצבו תיבות קינון ביערות מוגנים התגובה הייתה מהירה.

שם מדעי

Ficedula semitorquata | (Homeyer, 1885)

Homeyer תיאר את המין ב־1885 בשם Muscicapa semitorquata; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Ficedula הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Ficedula בלטינית עוף קטן אוכל תאנים, מ-ficus 'תאנה'; האמינו שהוא הופך בחורף לסבכי שחור-כיפה. semitorquata בלטינית 'חצי-צווארון', מ-semi- 'חצי' ו-torquatus 'בעל צווארון', על שם הצווארון הלבן הקטוע. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הקווקז.