כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › פרוש אפריקני
פרוש אפריקניפְּרוּשׁ אַפְרִיקָנִי | Fringilla spodiogenys
Afrikaanse vink | African Chaffinch | Pinzón magrebí | Maghrebbuchfink | Pinson du Maghreb
הפרוש של המגרב הוא הנבדל ביותר מבין הארבעה, והיחיד שאינו חי על אי. הוא נחשב למין נפרד מאז 2021, על סמך מחקר גנטי, מדידות ושיר. ביערות אלון השעם של התל או ביער הארזים של האטלס התיכון הוא נראה כפרוש עם גב ירוק-אזוב, טבעת עין לבנה וחלק תחתון כמעט לבן.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
השיר הוא משפט קצר, יבש ומקרקש, המאיץ ונקטע ללא סיומת מסולסלת – קצר ורך בבירור ממשפט מלא של הפרוש המצוי, ועם פחות צלילים. הוא נשמע מפברואר עד יוני, מענף בשולי היער או מעץ זית. הקריאה היא chip או pink קצר וקשה, וכן hweet רך ועולה.
הקלטה: Sven Normant — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
לזכר ראש אפור-אפרפר עם פס שחור לרוחב המצח מעל המקור, רסן שחור וטבעת עין לבנה צרה אך ברורה – השם המדעי spodiogenys מתייחס ללחיים האפורות-אפרפרות. הגב ירוק-אזוב בהיר עד ירוק-צהוב, מובחן בחדות מהעורף האפור. החלק התחתון בהיר: מלבן-שבור עד ורוד-אפרפר בהיר, עם גוון ורוד על החזה אצל עופות מערביים וכמעט ללא צבע אצל מזרחיים, ותמיד עם בטן לבנה. הכנף שחורה עם כתם כתף לבן רחב מאוד, פס לבן שני ושוליים צהובים; נוצות הזנב החיצוניות לבנות. הנקבה אפורה-חומה ובהירה בהרבה מנקבת הפרוש המצוי, עם אותם סימני כנף לבנים רחבים.
מינים דומים
מול הפרוש המצוי הזיהוי פשוט: הגב ירוק-אזוב במקום חום-חלוד, החלק התחתון בהיר במקום ורוד-לבנה, משטח הכנף הלבן רחב יותר, וטבעת העין הלבנה עם הרסן השחור יוצרת דגם ראש נבדל. מספרים גדולים של פרושים מצויים אירופיים חורפים בצפון אפריקה, כך שהשניים נראים שם זה לצד זה; יש לבדוק קודם את הגב ואחר כך את החלק התחתון. מול פרושי האיים: לפרוש האזורי ולפרוש מדירה ראש אפור-כחלחל ולא אפור-אפרפר וצבע רב בהרבה על החזה, ולאף אחד מהם אין טבעת עין לבנה חדה כזו. העופות מתבהרים לכיוון דרום ומזרח.
בית גידול
חורש המגרב לסוגיו: אלון השעם ואלון הגלעין בריף ובתל, אלונים נשירים בעמקים הלחים יותר, יער ארזים באטלס התיכון, אורן ירושלים וערער במדרונות היבשים, ומעבר לכך מטעי זיתים, בוסתנים, פארקים, גנים ושולי כפרים ונאות מדבר מכוסי צמחייה. נפוץ מגובה פני הים ועד הרבה מעל אלפיים מטרים. מחפש מזון על הקרקע מתחת לעצים, על דרכי עפר ובשולי דרכים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
צפון-מערב אפריקה: המגרב מזרחה עד טריפוליטניה, עם אוכלוסייה מבודדת נפרדת בקירנאיקה. תושב קבע ואינו נודד. באיים פנטלריה ולמפדוזה, הנמצאים ממש בתוך תחום המפה של מדריך זה, נצפה כמה פעמים בודדות; ביבשת אירופה לא נצפה.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
יערות הארזים מעל אזרו באטלס התיכון, או יער אלון השעם סביב עין דראהם, במרץ או באפריל. יש לחפש אותו על הקרקע לאורך דרך היער, שכן שם הוא מחפש מזון, ולבדוק קודם את הגב של כל פרוש: ירוק-אזוב הוא מין זה, חום-חלוד הוא מבקר חורף מאירופה. בחורף הם מתערבבים לעתים קרובות באותן להקות, ואז ההשוואה זמינה ישירות.
מצב שימור
הקטגוריה שלעיל היא של הפרוש המצוי. הרשימה האדומה עדיין כוללת פרוש זה בתוך אותו מין ולכן אינה מעריכה אותו בנפרד; לכן המדריך מציג את קטגוריית המין הרחב ולא את הסימון „לא הוערך”, שכן הוא אכן הוערך – אך במסגרת הגדרת מין רחבה יותר. מצוי מקומית בשפע בחלקים המיוערים של המגרב, אך נדיר מחוץ להם. האובדן המתמשך של החורש בצפון אפריקה הוא הלחץ העיקרי: כריתה, רעייה כבדה של תת-היער על ידי עזים וכבשים, ושריפות חוזרות. יער הארזים של האטלס התיכון נסוג במהירות הרבה ביותר.
שם מדעי
Fringilla spodiogenys | Bonaparte, 1841
Bonaparte תיאר את המין ב־1841 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Fringilla הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Fringilla היא המילה הלטינית ל'פרוש'. spodiogenys ביוונית 'אפור-לחיים', מ-spodios 'אפור-אפר' ו-genys 'לחי'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ספאקס, תוניסיה.




