עלווית חורף קנרית (Phylloscopus canariensis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

השיר מתחיל בדצמבר ונמשך עד יוני: משפט קצר, מהיר וצורם מעט של כשנייה, בצלילים משתנים ובסיום יורד, החוזר ללא הרף מענף בגובה בינוני או מקיר גינה. לעתים קרובות קודם לו צליל רטינה רך. קריאת הקשר היא tsu-eet עולה, הנשמעת כל השנה. בעת הפרעה נשמע טרטור יבש ומהיר. ביער הדפנה החלל הלח והסגור מגביר את הקול, ולכן השיר נשמע גדול בהרבה מהציפור.

האזנה: קריאהXC1164198

הקלטה: João Ferreira Tomás — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

עלווית שבה הכול שונה במעט. הצד העליון כהה וחום יותר, ללא הגוון הירוק-זיתי של עלווית חורף בנוצות טריות; הצד התחתון לבן-עכור עם גוון חולי-חום חם על צדי החזה וצדי הגוף במקום צהוב לימוני. המקור ארוך וכבד יותר, קצה הכנף קצר יותר — האברות הראשוניות בולטות מעט בלבד מעבר למכסות הזנב — והזנב ארוך יותר יחסית, ולכן החלק האחורי של הציפור נראה מוארך ופחות מעוגל. הרגליים שחורות, טבעת העין צרה ובהירה, פס הגבה קצר ומטושטש. הזוויגים דומים. אין לחפש סימן יחיד: הזיהוי נשען על צירוף הסימנים, ובתצלום ללא שם מקום איש אינו יכול להיות בטוח בו.

מינים דומים

השיר מכריע. עלווית החורף "סופרת" ללא לאות ובאופן אחיד, chiff-chaff-chiff-chaff, בסדירות של מטרונום; עלווית החורף הקנרית עושה בדיוק את ההפך. המשפט שלה קצר, מהיר, צורם ומבולבל יותר, רצף מהיר של שלושה עד שישה צלילים שונים הנראה כמתגלגל מטה — יותר קריאה מאשר ספירה, ולעולם לא פעמיים אותו דבר. גם הקריאה שונה: במקום ה-hweet הצלול והחד-הברתי של עלווית החורף נשמע כאן tsu-eet מלא יותר, צרוד מעט ולעתים קרובות דו-הברתי במקצת. הדבר חשוב, משום שמאוקטובר עד מרץ עלוויות חורף צפוניות חורפות באותן גינות; ציפורים שותקות מוטב להשאיר ללא זיהוי. העלווית האפורה היא נודדת נדירה באיים, עם רגליים בהירות וקצה כנף ארוך יותר. אין לבלבל אותה גם עם הירגזי הכחול האפריקני, שראשו מסומן בבירור בכחול ובצהוב, או עם קנרית צעירה, שלה מקור עבה וחרוטי.

בית גידול

כמעט כל מקום ירוק: יער דפנה וחורש אברש עצי במדרונות הצפוניים, יער אורן קנרי, גינות ופארקים עירוניים, גינות ירק ומטעי בננות, מאקי גבוה, ובעיקר הבראנקוס עם הערבות, האשלים ושולי קני הסוף שבהם. היא נפוצה מגובה פני הים ועד צמחיית הרתמים שמעל אלפיים מטרים בקניאדס דל טיידה. רק שדות החלבלוב והחלבלוב דמוי הקקטוס היבשים ביותר בחופי הדרום נשארים ריקים ממנה. הקן הוא מבנה כיפתי עם כניסה צדדית, נמוך בשיחי חוף צפופים או גבוה בעץ דפנה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

חמשת האיים הקנריים המערביים: אל יירו, לה פלמה, לה גומרה, טנריפה וגראן קנריה, שבהם היא בין הציפורים המקננות המרובות ביותר. בלנסרוטה ובפוארטבנטורה חיה צורה מזרחית נפרדת; היא לא נרשמה מאז 1986 ונחשבת נכחדת, ולכן המין נעדר שם כיום. מחוץ לארכיפלג אינה מופיעה, מלבד נודדת תועה בודדת. אינה נודדת וכמעט אינה עוברת בין האיים.

יציב

מפה של הארכיפלג עצמו: במפת אירופה הייתה הציפור הזאת נקודה זעירה בשוליים, ובציפורי איים השאלה היא בדיוק באילו איים היא נמצאת. האיים שבהם היא אינה נמצאת מוצגים באפור. התפוצה לפי אי מבוססת על ספרות העיון המקובלת; קווי מתאר של האיים: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

כל גינת מלון בטנריפה או בגראן קנריה מניבה אותה בתוך עשר דקות, אך לשם השיר כדאי לנסוע לאנאגה, למונטה דל אגואה או לבראנקו דה לוס סרניקאלוס בפברואר או במרץ: אז הציפורים שרות כל מאה מטרים, ונשמע מיד כמה מעט סדירות יש בשיר. אחר כך כדאי להקדיש זמן לציפור אחת הניזונה נמוך בשיחים ולבחון את המקור הארוך ואת קצה הכנף הקצר. עלווית שותקת בחורף רשמו כ"עלווית לא מזוהה" — באיים זהו מצב רגיל לגמרי.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ונפוצה עד נפוצה מאוד בחמשת האיים המערביים, באוכלוסייה יציבה. היא מסתגלת בקלות לגינות, לפארקים ולמטעים, ולכן פגיעה פחות מרוב ציפורי האיים. עם זאת, באיים השכנים לנסרוטה ופוארטבנטורה הציפורים נעלמו במהלך המאה ה-20, כנראה עקב אובדן שיחים וחורשות באיים היבשים האלה ועקב בצורת מתמשכת. שמירה על יער הדפנה ועל הבראנקוס המכוסים בצמחייה היא אמצעי שימור עבור שאר האוכלוסייה.

שם מדעי

Phylloscopus canariensis | (Hartwig, 1886)

Hartwig תיאר את המין ב־1886 בשם Phyllopneuste rufa canariensis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Phylloscopus הוגדר ב־1826 על ידי Boie. Phylloscopus ביוונית, מ-phullon 'עלה' ו-skopos 'מחפש', מ-skopeō 'להתבונן': העוף החופש בעלווה. canariensis בלטינית 'של האיים הקנריים', שאליהם המין שייך. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־טנריפה.