אנפית בקר (Ardea ibis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

כמעט שקטה הרחק מהמושבה ומאתר הלינה. במושבה נשמעת נחרה נמוכה דמוית צפרדע, rrok-rrok, וקריאה צרודה krik-krak במריבות על אתר קן. בחצי האי האיברי היא נשמעת היטב באתרי לינה משותפים גדולים באקליפטוסים או בעצי כפר, בדקות הראשונות אחרי הגעת הציפורים סביב השקיעה.

האזנה: קריאות קשר במקום הלינהXC463749

הקלטה: Oliver Komar — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטנה וקומפקטית, עם צוואר קצר ועבה, גב מקומר ושק עור נראה לעין מתחת לגרון – שק זה הוא הסימן המהיר ביותר. המקור קצר, עבה וצהוב, והראש נראה עגול וגדול ביחס לגוף. מחוץ לעונת הקינון היא לבנה כולה, עם רגליים אפורות-שחורות עד צהובות עמומות; בלבוש הקינון נוספות לה נוצות קישוט כתומות-צהבהבות על הכיפה, החזה והגב, המקור והרגליים מקבלים גוון כתום-אדום עמוק יותר, ובשיא החיזור האזור שבין המקור לעין אדום עז. לצעירות מקור כהה, אך מבנה הגוף הגוץ ושק הגרון נשמרים. בתעופה היא קומפקטית וקצרת צוואר, עם משקי כנף מהירים ורדודים, והרגליים כמעט אינן בולטות מעבר לזנב.

מינים דומים

הלבנית הקטנה דקה יותר וארוכת רגליים, עם מקור שחור ודק כל השנה ואצבעות צהובות על רגליים שחורות, והיא מחפשת מזון בריצה במים רדודים ולא בהליכה קבועה בעשב. הלבנית הגדולה גדולה בהרבה, עם צוואר ארוך מאוד ומכופף ורגליים ואצבעות שחורות. אנפית בקר צעירה עם מקור כהה נחשבת לרוב בטעות ללבנית קטנה: יש להסתמך על התנוחה – קצרה, שפופה, עם גרון בולט – ועל הקשר לבעלי חיים במרעה.

בית גידול

בשונה משאר האנפות הלבנות היא בעיקר ציפור יבשה: מרעה, דהסה, שולי שדות מוזנחים, שדות אורז, תעלות השקיה ומזבלות. היא הולכת ממש מאחורי בעלי חיים רועים או מאחורי הטרקטור ולוכדת חגבים, צפרדעים ונברנים שהוחרדו. לנה בצוותא בעצים ובסבכי קנה-סוף, לעתים קרובות עם אנפות ומגלנים אחרים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

בחצי האי האיברי היא מהציפורים הנפוצות ביותר בנוף החקלאי, עם עשרות אלפים במרסמות של הגוודלקיביר, בשדות האורז של ולנסיה ובדלתת האברו, ויש לה אתרי לינה בלב כפרים ועיירות. לאורך החוף הדרומי של הים הצפוני היא עדיין מקננת לא נפוצה, עם מושבות קטנות בדלתה ובצפון בראבנט; מחוץ לעונת הקינון מופיעות קבוצות קטנות במרעה ברחבי האזור, והחריפה בו נעשית סדירה יותר ויותר.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

חפשו בין אוקטובר לפברואר בקר או סוסים שעדיין במרעה וסרקו את העדר; האנפיות עומדות בין רגלי בעלי החיים ונראות ממרחק ככתם לבן. בחצי האי האיברי, בשעה האחרונה של אור היום באתר לינה, מגיעות מאות ציפורים בשורות ארוכות.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), והיא ממיני הציפורים המתפשטים במהירות הרבה ביותר בעולם. האוכלוסייה האירופית גדלה במשך עשרות שנים וממשיכה לנוע צפונה, בסיוע חורפים מתונים ומשק בקר אקסטנסיבי. היא נותרת רגישה לתקופות כפור ארוכות, הגורמות לתמותה מקומית כבדה בצפון-מערב אירופה.

שם מדעי

Ardea ibis | Linnaeus, 1758 (GBIF: Bubulcus ibis)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Ardea. Ardea היא המילה הלטינית ל'אנפה'. ibis היא מילה לטינית ויוונית שציינה במקור את האיביס הקדוש, והוחלה על אנפית זו בטעות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מצרים.