כל המינים › בזים › בזים › בז מצוי
בז מצויבַּז מָצוּי | Falco tinnunculus
Torenvalk | Common Kestrel | Cernícalo vulgar | Turmfalke | Faucon crécerelle
הדורס האירופי היחיד המרחף באופן שגרתי מעל שולי דרך, כשראשו נייח ברוח. מין יומיומי; הזכר והנקבה נבדלים בבירור בצבעם.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
בקן ובעימותים kee-kee-kee-kee צווחני החוזר במהירות, חד וגבוה מזה של רוב הבזים. נשמע בעיקר ממרץ ועד יוני סביב תיבות קינון, מגדלי כנסיות ומצוקים; צעירים מבקשי מזון קוראים בצרידות עד אוגוסט.
הקלטה: Pascal Christe — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
בז דק וארוך-זנב עם כנפיים מחודדות אך לא חדות במיוחד וזנב ארוך המעוגל בקצהו. זכר: ראש וזנב אפורים-כחלחלים עם פס קצה שחור רחב, גב חום-אדמדם עם נקודות שחורות קטנות. נקבה וצעיר חומים, מפוספסים לרוחב בגב ובזנב. מרחף ברגליים תלויות ובזנב פרוש.
מינים דומים
בז אדום: קצר-זנב וקומפקטי יותר, לזכר גב ללא נקודות, לוח כנף אפור-כחלחל וציפורניים לבנות, וכמעט תמיד בקבוצות מושבתיות מעל ערים בדרום אירופה. בז עצים: קצר-זנב יותר, בעל כנפיים דמויות מגל, כהה ומפוספס בעוצמה, ולעולם אינו מרחף. נץ מצוי: כנפיים מעוגלות ותעופה של משיכות כנף וגלישה, ללא ריחוף.
בית גידול
שטח פתוח ופתוח-למחצה: שולי דרכים, סוללות, שטחי בור מוזנחים, פולדרים צעירים ושולי שדות עם נברנים. מקנן בקני עורבים ישנים, במגדלי כנסיות, בגומחות בבניינים ובתיבות קינון, ולעתים קרובות צד מעמודים, מגדרות ומעמודי תאורה לאורך כבישים מהירים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקנן כמעט בכל אירופה. בצפון-מערב אירופה הוא נפוץ, אך מצוי ביותר בשטחי עיבוד פתוחים ובפולדרים צעירים; ציפורים צפוניות עוזבות, ואילו ציפורי צפון-מערב אירופה נשארות ברובן. בחצי האי האיברי מרובה כל השנה, ממישורי דגנים ועד מרכזי ערים, עם נהירה של ציפורים ממרכז אירופה בחורף.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
כל השנה, אך הקל ביותר באוקטובר ובנובמבר, כשציפורים צעירות מרחפות לאורך שולי כבישים מהירים. יש לצפות מוקדם בבוקר ובשעת האור האחרונה מעל רצועות מוזנחות; שפע הנברנים קובע היכן הציפורים נמצאות.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). יורד ברוב צפון-מערב אירופה בשל התעצמות החקלאות ואובדן שוליים מוזנחים עשירים בנברנים. רעלי מכרסמים מצטברים בטרף, ותאונות דרכים לאורך כבישים מהירים ואובדן אתרי קינון ברפתות ובמגדלים משופצים מוסיפים ללחץ.
שם מדעי
Falco tinnunculus | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Falco. Falco בלטינית מאוחרת 'בז', מ-falx, falcis 'מגל', על שם הציפורניים דמויות המגל של העוף. tinnunculus הוא השם הלטיני של הבז המצוי, מ-tinnulus 'צווחני', על שם הקריאה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.


