בז אדוםבַּז אֲדוֹם | Falco naumanni

קול

רעשני בהרבה מבז מצוי ונשמע במושבה כל הקיץ: chay-chay-chay צרוד ומתגלגל, נמוך ומחוספס יותר מה-kee-kee-kee הצווחני של בז מצוי, בדרך כלל מעשרות ציפורים בבת אחת מעל הגגות. הקריאות מעל מרכז העיר מגיעות לשיא סביב עזיבת הקן ביוני, והציפורים קוראות גם בערב במקום הלינה המשותף.

זיהוי

קטן וקומפקטי מעט יותר מבז מצוי, עם כנפיים קצרות ומחודדות יותר וזנב קצר יותר המסתיים לא בקצה מעוגל אלא בצורת טריז, כשהנוצות המרכזיות בולטות. הזכר הוא הפרט הניתן לזיהוי: הגב חלודי אחיד וחסר את הכתמים השחורים של בז מצוי, שדה אפור-כחלחל עובר לרוחב מכסות הכנף הגדולות, הראש אפור-כחלחל בהיר וכמעט ללא פס שפם, והחלק התחתון צהבהב-בהיר עם כתמים דלילים. מטווח קרוב מאוד הטפרים לבנים ולא שחורים. הנקבה והצעיר חומים ומפוספסים לרוחב ודומים מאוד לבז מצוי; אצלם יש להסתמך על המבנה, הזנב דמוי הטריז, הראש הבהיר יותר והקול. הוא מרחף במקום לזמן קצר יותר ובפחות יציבות מבז מצוי וצד הרבה בדאייה, בקבוצות ובקרבת המושבה.

מינים דומים

למעשה בז מצוי הוא מין הבלבול היחיד. הוא גדול וארוך-זנב יותר, עם זנב מעוגל בקצהו, פס שפם כהה ברור וטפרים שחורים; גבו החלודי של הזכר מכוסה כתמים שחורים ואין לו שדה כנף אפור-כחלחל. הבז המצוי מרחף ביציבות מעל נקודה אחת לזמן ממושך ונמצא בדרך כלל לבדו או בזוג, ואילו הבז האדום נמצא כמעט תמיד בחברה ולן מעל גגות העיר. הנקבות כמעט אינן ניתנות להבחנה לפי הנוצה: יש להסתמך על הזנב הקצר דמוי הטריז, הראש הבהיר יותר, משקי הכנף המהירים יותר והקריאה הצרודה. בז עצים כהה יותר, מפוספס בחדות רבה בהרבה וארוך-כנפיים יותר, ולעולם אינו מרחף במקום.

בית גידול

ערבה, שטחי עשב יבשים, אספסת, שלפים ושטחי חקלאות מעובדים באופן אקסטנסיבי, ובחצי האי האיברי גם שטחי המרעה הפתוחים עם אלונים בדהסה. שם הוא צד נמוך בדאייה אחר חגבים, חיפושיות וצרצרים חופרים, לעתים קרובות בקבוצות רופפות ובעדיפות בשעות החמות ביותר. לקינון הוא תלוי בחללים במבנים ישנים — מגדלי כנסיות, טירות, רעפי גגות, חורבות — ובקירות מצוק, ומקנן ללא חומרי קן במושבות של עשרה עד כמה מאות זוגות.

תפוצה ונדידה

מקנן מחצי האי האיברי דרך אזור הים התיכון, צפון אפריקה, הבלקן והלבנט מזרחה עד מרכז אסיה, ערבות מונגוליה וצפון מזרח אסיה. בחצי האי האיברי נמצא החלק הגדול ביותר בהרבה של האוכלוסייה האירופית, מרוכז באקסטרמדורה, באנדלוסיה ובשתי הקסטיליות. בצפון-מערב אירופה נודד תועה עם תצפיות מעטות בלבד. ציפורים מערביות חורפות בסאהל, ציפורים מזרחיות בדרום אפריקה.

• יציב
• קינון (קיץ)
• חורף
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

אפריל עד יוני באקסטרמדורה, באנדלוסיה, בלה מנצ'ה או בדרום חצי האי האפניני. הגיעו עם אור ראשון לכיכר של עיירה עם כנסייה עתיקה, טירה או חומת עיר והביטו למעלה: הציפורים נעות הלוך ושוב אל חללי הגג וקוראות ללא הפסקה. אחר כך חפשו ציפור צדה מעל שדות הדגן שמסביב ובדקו את הגב חסר הכתמים ואת שדה הכנף האפור-כחלחל של הזכר; אצל נקבה הזנב הקצר דמוי הטריז מכריע.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). המין סווג במשך שנים רבות כפגיע אחרי קריסה במחצית השנייה של המאה ה-20, כאשר הסבת ערבות לגידולים מושקים, אובדן חרקים גדולים בגלל קוטלי חרקים ושיפוץ מגדלים וגגות פגעו בו בעת ובעונה אחת. מאז שהמספרים בחצי האי האיברי ובחצי האי האפניני התאוששו — בעזרת תיבות קינון, רעפי קינון ועבודות שיקום המשמרות את החללים — חלה הקטגוריה הנמוכה יותר, אך המין נשאר קשור לשטחים מעובדים באופן אקסטנסיבי ועשירים בחרקים בקרבת מושבותיו.

שם מדעי

Falco naumanni | Fleischer, 1818

Fleischer תיאר את המין ב־1818 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Falco הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Falco בלטינית מאוחרת 'בז', מ-falx, falcis 'מגל', על שם הציפורניים דמויות המגל של העוף. naumanni נקרא על שם חוקר הטבע הגרמני יוהאן פרידריך נאומן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־דרום גרמניה.