כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › בזבוז קורסיקה

בזבוז קורסיקהבַּזְבּוּז קוֹרְסִיקָה | Carduelis corsicana

Corsicaanse citroensijs | Corsican Finch | Verderón corso | Korsengirlitz | Venturon corse

בזבוז קורסיקה מצוי רק בקורסיקה, בסרדיניה ובאלבה, ומאז תחילת המאה הנוכחית רוב הרשימות מגדירות אותו כמין בפני עצמו, נפרד מהבזבוז התרוג של היבשה. באיים הוא אינו נדיר אלא ציפור נפוצה, הנמצאת מהמאקי שבחוף ועד מעל אלפיים מטרים.

בזבוז קורסיקה (Carduelis corsicana)
צילום: Christoph Moning — CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

קול

הקריאה היא tsee-oo אנפופי ומתלונן מעט, זהה למעשה בגוונו לזו של הבזבוז התרוג ולכן אינה מסייעת בהבחנה בין השניים; בתעופה נשמע גם ti-ti-tit קצר ומתגלגל. השיר הוא פטפוט מהיר, יבש ומצלצל מעט עם סלסולים אנפופיים, המושמע מצמרת אורן, מחוט טלפון או מסלע, ונשמע ממרץ עד יולי. באיים הקול שימושי למציאת הציפור ולא לזיהויה — את זה עושות הנוצות.

האזנה: קריאהXC1024767

הקלטה: Frantz Barrault — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

פרוש קטן וקומפקטי עם מקור קצר ומחודד וזנב קצר ומפוצל. הראש אפור עם מצח צהוב, פס גבה צהוב וגרון צהוב; החזה והבטן צהובים בוהקים. הגב חום חם עם פסים כהים, מכסות הזנב העליונות אפורות, ועל צדי הגוף פסים חומים דקים. הנקבה בהירה יותר, עם פחות צהוב ופסים כבדים יותר; הצעירים חומים ומפוספסים לכל רוחב הצד התחתון.

מינים דומים

ההשוואה החשובה היא עם הבזבוז התרוג של היבשה, ותצפית סבירה מכריעה אותה: לציפור היבשה גב ירוק-אפור אחיד ללא פסים וצדי גוף ללא פסים, ואילו לבזבוז קורסיקה גב חום מפוספס ופסים חומים דקים על צדי הגוף. בשטח הם לעולם אינם נפגשים מכל מקום — בקורסיקה, בסרדיניה ובאלבה יש רק את בזבוז קורסיקה, ביבשה רק את האחר. באיים עצמם הבלבול האמיתי הוא עם הבזבוז האירופי, הקטן וקצר-הזנב יותר, המפוספס בצפיפות רבה בהרבה בכל הצד התחתון, ובעל עכוז צהוב בוהק ומקור קצר ועבה.

בית גידול

כל מה שנושא זרעים באיים: המאקי של החוף וצמחיית קטלב סמוך לים, יערות הערמונים והאלונים בגבהים הבינוניים, ובעיקר יער אורן קורסיקה הפתוח גבוה יותר, עד הפסגות החשופות. ניזון הרבה על הקרקע, לאורך דרכי עפר, בחניונים ובכתמי עשב מרועים קצרים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

קורסיקה, סרדיניה ואלבה, ובמספרים קטנים יותר קפראיה וגורגונה. בקורסיקה הוא מצוי מגובה פני הים ועד כ-2,250 מטרים ואפשר לפגוש אותו כמעט בכל מקום; בסרדיניה תפוצתו מקוטעת והררית יותר. בחורף ציפורי ההרים יורדות לעמקים ולחוף. מחוץ לאיים אלה הוא נדיר מאוד.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בקורסיקה נסעו למעבר הרים מיוער באורנים — קול דה ורג'יו או קול דה סורבה — וצפו בשולי הדרך, בחניונים ובשלוליות לאורך הכביש: קבוצות מגיעות לשם לשתות ולאסוף זרעים, לעתים קרובות במרחק כמה מטרים. בחנו היטב את הגב ואת צדי הגוף, משום ששני הסימנים האלה הם בדיוק אלה המבדילים את המין מציפור היבשה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). הציפור מצויה במספרים גדולים באייה, אך כל תחום תפוצתה העולמי נכנס בתוך כמאתיים קילומטרים, וזה הופך אותה לפגיעה: שרפות גדולות ביער אורן קורסיקה והתכסות המרעים הגבוהים בשיחים הם הסיכונים האמיתיים.

שם מדעי

Carduelis corsicana | (Koenig, 1899)

Koenig תיאר את המין ב־1899 בשם Citrinella corsicana; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Carduelis הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Carduelis היא המילה הלטינית לחוחית, הנגזרת מ-carduus 'דרדר', שאת זרעיו הציפור אוכלת. corsicana פירושו 'של קורסיקה', האי שממנו תואר המין. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־קורסיקה.