כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › בזבוז תרוג
בזבוז תרוגבִּזְבּוּז תָּרוֹג | Carduelis citrinella
Citroensijs | Citril Finch | Verderón serrano | Zitronengirlitz | Venturon montagnard
הבזבוז התרוג הוא הפרוש של קו העצים: ציפור קטנה ירוקה-צהובה של יערות ההרים הפתוחים ומרעי האלפים בפירנאים, באלפים, ביער השחור ובווגזים. הוא ניזון מזרעי עשבים ומזרעי אשוח ואורן, ואוכל הרבה על הקרקע, כשהוא רץ כעכבר בין עשב קצר ושברי אבן.
קול
הקריאה היא tsee-oo או dzee אנפופי וממושך מעט, בגוון שבין החורפי לתפוחית המצויה, וממרחק זהו הסימן השימושי ביותר. בתעופה נשמע גם tit-tit-tit קצר ומתגלגל, שבו הקבוצות שומרות על קשר. השיר הוא פטפוט מהיר, מטרטר ומצלצל מעט עם סלסולים אנפופיים, קצר ויבש יותר משל הבזבוז האירופי, המושמע מצמרת אשוח או במעוף שיר איטי דמוי פרפר מעל המרעה; נשמע מאפריל עד יולי.
הקלטה: Pascal Christe — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto
זיהוי
קטן וקומפקטי, עם מקור קצר, מחודד ובצבע קרן וזנב קצר ומפוצל. הראש והצד התחתון ירוקים-צהובים, עם עורף אפור וצדי צוואר אפורים המונחים כצעיף סביב הראש הצהוב. הגב ירוק-אפור אחיד ללא פסים והעכוז צהוב; על הכנף שני פסים צהבהבים. הנקבה עמומה ואפורה יותר; הצעירים חומים ומפוספסים בעדינות, אך כבר מראים את העכוז הצהוב ואת פסי הכנף הצהבהבים.
מינים דומים
בזבוז קורסיקה הוא מין הבלבול העיקרי, וההבדל אכן נראה: יש לו גב חום חם עם פסים כהים ופסים חומים דקים על צדי הגוף, בעוד שלבזבוז התרוג גב ירוק-אפור אחיד וצדי גוף ללא פסים. מכל מקום הם לעולם אינם נפגשים — בזבוז קורסיקה מוגבל לקורסיקה, לסרדיניה ולאלבה. מה שמופיע לצדו בהרים הוא החורפי, המפוספס על הגב וצדי הגוף, לזכר כיפה וסנטר שחורים, ומקורו דק בהרבה. הירקון גדול במידה אחת, כבד-מקור בהרבה, ומראה הבזקים צהובים בוהקים בכנף ובזנב.
בית גידול
יער הררי פתוח של אשוח, אורן ולגש בין כאלף לאלפיים מטרים, צמחיית השיחים הננסית בקו העצים, ומרעי האלפים הקצרים, מסלולי הסקי והמדרונות האבניים שמעליו, שבהם הוא מלקט זרעי עשבים מהקרקע. בחורף הוא יורד לעמקים וניזון בשדות בור, בשולי שדות עשבוניים ובשולי דרכי הרים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
רכסי ההרים של דרום-מערב ומרכז אירופה: הרי קנטבריה והפירנאים, המסיף המרכזי, הווגזים, היער השחור, הז'ורה, האלפים והאפנינים, ואוכלוסיות איבריות נוספות במערכת האיברית, במערכת המרכזית ובסיירה נבדה, וקטנות יותר בסיירות אחרות. זהו פסיפס של אוכלוסיות נפרדות, שכל אחת קשורה לרכס שלה, וכמעט אין נדידה של ממש; בחורף הציפורים רק יורדות בגובה. מצפון להרים הוא נדיר מאוד.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
הגיעו לקו העצים ביוני וסרקו את אזור המעבר: האשוחים האחרונים, אחר כך שיחים ננסיים, אחר כך עשב. שם הקבוצות ניזונות על הקרקע ועפות לצמרת האשוח הקרובה כשהן מופרעות. חניון או מסלול סקי בגובה אלפיים מטרים הוא לעתים קרובות המקום הטוב ביותר, משום שיש בו עשב קצר מלא זרעים, והציפורים באות לשתות בתעלות מי ההפשרה.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). הוא נפוץ באלפים ובפירנאים; התכסות מרעי אלפים נטושים בשיחים ואובדן מבנה היער הפתוח הם הדאגות העיקריות. ביער השחור ובווגזים האוכלוסייה קטנה וירדה במקומות מסוימים.
שם מדעי
Carduelis citrinella | (Pallas, 1764)
Pallas תיאר את המין ב־1764 בשם Fringilla citrinella; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Carduelis הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Carduelis היא המילה הלטינית לחוחית, הנגזרת מ-carduus 'דרדר', שאת זרעיו הציפור אוכלת. citrinella היא מילה איטלקית לעוף צהוב קטן, צורת הקטנה של הלטינית citrinus 'צהוב-אתרוג'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הולנד.



