לילית מדברלִילִית מִדְבָּר | Strix hadorami

קול

קריאה רכה וחלולה הנפתחת ב-hoooo אחד ממושך ואחר כך עוברת לשלושה או ארבעה צלילים קצרים יותר היורדים במהירות: hoooo … ho-ho-ho-ho. הקצב מזכיר תור צווארון, והמשפט כולו נמשך שתיים עד שלוש שניות וחוזר כל חמש עד עשר שניות. הנקבה קוראת נמוך ועמום יותר, בצליל פחות נקי. בין קירות ואדי צר הקול מהדהד, כך שנראה שהוא מגיע משני הצדדים בבת אחת וקשה לאתר את הציפור. היא קולנית ביותר מדצמבר עד מרץ, בשעה שאחרי רדת החשכה ושוב ממש לפני אור ראשון; הקינון בדרום הלבנט נמשך ממרץ עד אוגוסט.

זיהוי

לילית קומפקטית ועגולת ראש ללא ציציות אוזניים, באורך שלושים עד שלושים ושלושה סנטימטרים – קטנה ודקה בהרבה מהלילית המצויה, בערך בגודל התנשמת הלבנה אך כבדת ראש בהרבה. המשקל נע ממאה וארבעים ועד מאתיים ועשרים גרם, והטווח הרחב הזה הוא במידה רבה ההבדל בין הזוויגים: הנקבה היא הגדולה והכבדה בזוג, דבר הנראה היטב כשזוג בדואט נמצא על אותו מצוק. היא בהירה מאוד: קרם-חולית מלמעלה עם כתמים קטנים אפרפרים-חומים, כמעט לבנה מלמטה עם פיזור של פסי שדרה כהים ודקים בלבד על החזה, כך שהבטן נראית לבנה אחידה מכל מרחק. צווארון חום-צהבהב בהיר חוצה את העורף. דסקית הפנים לבנה-קרמית וכמעט ללא סימונים, עם שוליים כהים ודקים, ובה עיניים גדולות כתומות-צהובות. המקור בהיר, הרגליים מנוצות עד האצבעות. בתעופה קצרת כנף ורחבת כנף, נמוכה לאורך המצוק ושקטה לחלוטין; על רקע סלע כהה היא בולטת בבהירותה.

מינים דומים

היא נבדלת מהלילית המצויה בכל סימן, ובדרום הלבנט השתיים חיות קרוב זו לזו. הלילית המצויה כבדת-מבנה, אפורה-חומה כהה או אדמדמה, מפוספסת בכבדות עד הבטן, ועיניה שחורות כולן בפנים כהות; לילית המדבר קטנה בשליש, בצבע חול עד לבן, כמעט ללא פסים מלמטה, ועיניה הגדולות כתומות-צהובות בדסקית לבנה-קרמית. הנוף מכריע: בלבנט הלילית המצויה מאכלסת את הגבעות הים-תיכוניות המיוערות של הגליל, הכרמל והמדרון המערבי של הרי יהודה, ואילו לילית המדבר מתחילה כמה קילומטרים מזרחה, בדיוק במקום שבו העצים נגמרים והסלע החשוף משתרע עד ים המלח. דמות של לילית בוואדי ללא עצים היא ציפור זו. לתנשמת הלבנה, הלבנה אף היא מלמטה, פנים בצורת לב, עיניים שחורות, רגליים ארוכות וחשופות ותעופה קלה ומתנודדת.

בית גידול

מדבר סלעי חשוף עם תבליט: ואדיות וקניונים עמוקים, מצוקים תלולים, מדפים, סדקים ושקעים רדודים בסלע, מפולות אבנים וסלעים בלויים. היא מקננת בסדק או בגומחה במצוק וצדה מעמדת תצפית מעל קרקעית הערוץ: עכברים מדבריים, מריונים, חדפים, שממיות, עקרבים וחרקים גדולים. הצפיפויות הגבוהות ביותר במקומות שבהם בערוץ כזה יש מעיין עם שיטים או כמה עצי תמר; עצים אלה אינם בית אלא שטח ציד.

תפוצה ונדידה

דרום הלבנט, סיני והלאה דרומה משני צדי הים האדום אל חצי האי ערב. באזור המכוסה כאן היא ציפור לבנטינית ולא יותר: ערוצי מדבר יהודה והמצוקים מעל ים המלח, הנגב, הערבה, וממזרח לה ואדי רם, דנה והאזור שסביב פטרה. היא אינה מופיעה באירופה ומעולם לא נצפתה שם כנודדת תועה. תושבת קבע, וזוגות מחזיקים באותו קניון שנים.

• יציב
• קינון (קיץ)
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

בינואר או בפברואר יש לעמוד בפתח ואדי בערב שקט, רצוי במקום שיש בו מעיין או כמה שיטים, ולהמתין עד חצי שעה אחרי השקיעה. הקריאה מגיעה כמעט תמיד מגובה רב על המצוק. אין להיכנס לערוץ; יש להישאר למטה ולסרוק את המדפים על רקע השמיים הבהירים האחרונים, משום שהציפור בהירה מספיק כדי לבלוט על סלע כהה. אתרים ידועים הם עין גדי וואדי רם. אין להשמיע הקלטות – בקניונים הנגישים המעטים המין נמצא בצפיפות נמוכה ומגיב אליהן בחריפות.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש); התחום גדול והמספרים יציבים, אך הצפיפות נמוכה בכל מקום והשטח המתאים מסתכם ברצועות צרות של קניונים. לכן כל הפרעה משמעותית. האיומים ברורים: מטפסים, גלישת קניונים וצילום לילי על מצוקי הקינון, לחץ תיירותי גובר בדיוק בוואדיות שבהם הצפיפויות הגבוהות ביותר, רעלי מכרסמים סביב יישובי מדבר, ודריסות בכבישים מדבריים, שבהם הציפור צדה נמוך לאורך השוליים. תאורה לאורך שבילי מבקרים בערוצים גורעת מהחושך שהיא זקוקה לו.

שם מדעי

Strix hadorami | Kirwan et al., 2015

Kirwan et al. תיאר את המין ב־2015 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Strix הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Strix היא המילה הלטינית ל'ינשוף'; במסורת הקלאסית ה-strix היה עוף לילה שלפי האמונה מצץ את דמם של תינוקות. hadorami נקרא על שם חוקר הציפורים הישראלי הדורם שריהאי.