כל המינים › טבלנים › טבלנים › טבלן בינוני
טבלן בינוניטַבְלָן בֵּינוֹנִי | Podiceps nigricollis
Geoorde fuut | Eared Grebe | Zampullín cuellinegro | Schwarzhalstaucher | Grèbe à cou noir
טבלן קטן עם כיפה גבוהה, מצח תלול וחלק אחורי תפוח ומורם. בלבוש הקינון יש לו מניפה של נוצות אוזן זהובות הנפרשות לאחור על פני הראש השחור.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
במושבות נשמע peeep או oo-eek גבוה, מתלונן ועולה מעט, לעתים קרובות בדואט ומעורב בפטפוט מסולסל מהיר. נשמע בעיקר מאפריל עד יוני באתר הקינון, בבוקר ובערב; הרחק מהמושבה הציפורים כמעט שותקות.
הקלטה: African Bioacoustics Community — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
קטן וכהה, עם מקור דק המורם מעט וכיפה גבוהה ומעוגלת שנקודת השיא שלה לפני העין. לפרטים בלבוש קינון ראש, צוואר וחזה שחורים, צדי גוף ערמוניים, ציציות אוזן זהובות פרושות ועין אדומה. בחורף הם אפורים עמומים, הכיפה הכהה יורדת אל מתחת לעין, והלחי האפרפרה מסתיימת ללא גבול חד.
מינים דומים
הטבלן לבן-הלחיים הוא מקור הבלבול המוכר. לטבלן הבינוני מקור דק ומורם יותר, מצח תלול יותר שנקודת השיא שלו לפני העין, ובחורף לחי אפרפרה עם גבול מטושטש ולא סדיר; לטבלן לבן-הלחיים מקור ישר בעל קצה בהיר ולחי לבנה נקייה התחומה בחדות.
בית גידול
בריכות רדודות ועשירות בנוטריינטים עם שפע צמחים טבולים וצפים, לעתים קרובות במושבות לצד שחפי אגמים, שנוכחותם מספקת הגנה. מחוץ לעונת הקינון בלגונות מלוחות, בבריכות מלח, במאגרים ובמים חופיים מוגנים. ניזון בעיקר מחרקים ומזחלים שהוא אוסף מפני המים, ומדגים במידה מועטה בהרבה מטבלנים אחרים.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מפוזר ברחבי אירופה, בדגם קינון לא סדיר המשתנה משנה לשנה; בצפון-מערב אירופה ובמרכזה מקנן נדיר בביצות כבול ובבריכות צעירות. סביב הים התיכון מקנן בלגונות של דרום חצי האי האיברי, וחורף במספרים גדולים מאוד בבריכות המלח של דלתת האברו, מפרץ קדיס והמאר מנור, ובאופן נרחב יותר סביב כל הים התיכון עד צפון אפריקה והלבנט.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
יש לחפש בבריכות רדודות עם מושבת שחפי אגמים במאי ולנצל את האור הנמוך של שעות הבוקר המוקדמות, כשנוצות האוזן הזהובות בולטות במיוחד. באוגוסט ובספטמבר כדאי לסרוק להקות בהשרה על מקווי מים גדולים יותר, שבהם שוחים לבוש קיץ ולבוש חורף זה לצד זה.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). המספרים משתנים בחדות עם מפלס המים ועם גורל מושבות השחפים שבתוכן המין מקנן. ייבוש ביצות, אובדן צמחייה צפה והכנסת דגים מעמידים את אתרי הקינון בלחץ, ואילו מקווי החורף וההשרה המרכזיים בדרום אירופה פגיעים להתייבשות בריכות מלח ולגונות.
שם מדעי
Podiceps nigricollis | Brehm, 1831
Brehm תיאר את המין ב־1831 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Podiceps הוגדר ב־1787 על ידי Latham. Podiceps בלטינית, מ-podex, יחסה podicis, 'אחוריים', ו-pes 'רגל', על שם הרגליים הממוקמות הרחק מאחור בגוף. nigricollis בלטינית, מ-niger 'שחור' ו-collum 'צוואר', על שם הצוואר השחור בנוצות הרבייה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־גרמניה.