בז חופים (Falco eleonorae) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קורא הרבה במושבה: kyeh-kyeh-kyeh-kyah קשה, אנפופי וצורם, עמוק וגס יותר מקריאת בז העצים, וקריאת אזעקה צווחנית ממושכת ברגע שמישהו מתקרב למצוק. שקט הרחק מהמושבה. אוגוסט וספטמבר הם החודשים שבהם הקול נשמע כמעט ברציפות מעל מצוקי הקינון.

האזנה: קריאהXC1133018

הקלטה: Pere Josa — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדול וארוך בבירור מבז העצים, עם כנפיים ארוכות וצרות וזנב ארוך הבולט הרבה מעבר לקצות הכנפיים בגלישה. קיימים שני טיפוסי צבע, ללא קשר לזוויג. הטיפוס הבהיר כהה מלמעלה, עם גרון ולחי שמנתיים, שפם שחור רחב וצד תחתון אדמוני חם עם פסים כהים; בתעופה מכסות הכנף התחתונות השחרחרות מנוגדות בחדות לאברות הבהירות יותר, וממרחק ניגוד זה הוא סימן הזיהוי הטוב ביותר. הטיפוס הכהה כמעט אחיד, חום-פיח עד שחור, ורק האברות בהירות מעט מלמטה. אצל הבוגרים הדונג צהוב בזכר ואפור-כחלחל בנקבה. התעופה קלה ומרחפת, עם גלישות ארוכות בכנפיים מקושתות מעט, הנקטעות בצלילות מהירות מאוד.

מינים דומים

בז העצים הוא המין העיקרי שעמו מתחלף, והוא דומה ביותר לטיפוס הבהיר של בז החופים, אך קטן ומהודק יותר, עם זנב קצר שבקושי עובר את קצות הכנפיים, דגם ראש שחור-לבן חד, צד תחתון לבן-שמנתי ולא אדמוני ומכסות כנף תחתונות בהירות ולא כהות. בז הערב קטן עוד יותר וקצר-כנף; הזכר אפור-צפחה אחיד עם רגליים אדומות, ולנקבה כיפה כתומה, צד תחתון כתום ללא פסים ומסכת עין קטנה — לעולם לא השפם הרחב והכנף התחתונה הדו-גונית של בז החופים. בז חופים מהטיפוס הכהה עשוי להזכיר בצללית דיה שחורה, אך לה כנפיים רחבות בהרבה וזנב מפוצל. הבז הנודד חולק את אותם מצוקי ים, אך הוא מסיבי יותר, רחב יותר בבסיס הכנף ומפוספס לרוחב ולא לאורך בצד התחתון.

בית גידול

איונים סלעיים, מצוקי ים תלולים וסלעי חוף לא מיושבים, כשהים הפתוח שלפניהם משמש שטח ציד. מקנן על מדפים ובגומחות ללא בניית קן, ובסוף הקיץ צד גבוה מעל המים: ציפורי המושבה מרחפות במעין חומה רופפת מול החוף ומיירטות ציפורי שיר החוצות את הים. לפני עונת הקינון, כשעדיין אין נודדים, הוא צד בעיקר חרקים באוויר מעל מישורי חוף ושפכי נהרות.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן כמעט כולו באיים ובמצוקים בים התיכון — הרוב הגדול בים האגאי — ובנוסף באיים הבלאריים (מיורקה ואיביסה), בקולומברטס, בסרדיניה, בכרתים ובקפריסין ולאורך חופי צפון-מערב אפריקה והאיים הקנריים. כל האוכלוסייה העולמית חורפת במדגסקר, ומגיעה לשם בחציית היבשת האפריקנית ולא מעל הים. מצפון לים התיכון הוא נדיר ביותר.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

סוף אוגוסט וספטמבר במושבה: שיט לאורך מצוקי מיורקה, סרדיניה או איי הים האגאי, או הליכה לכף כגון כף פורמנטור. בחרו יום עם רוח מהים לעבר החוף, שבו והביטו לעבר הים; הציפורים צדות בעוצמה הרבה ביותר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעת האור האחרונה. בכל ציפור השוו את אורך הזנב לקצות הכנפיים ובדקו את מכסות הכנף התחתונות הכהות — ממרחק זה מה שמבדיל אותו מבז העצים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ובאירופה יציב עד עולה מעט בעשורים האחרונים, משום שמושבות רבות נשמרות כיום. המין נשאר פגיע משום שכמעט כולו מרוכז במספר מוגבל של איונים: הפרעה מסירות, דייגים ומטפסים בעונת הקינון, חתולים משוטטים וחולדות במצוקי הקינון, ירי בלתי חוקי בנדידה ואובדן יערות ושטחי ציד במדגסקר משפיעים לכן במידה רבה.

שם מדעי

Falco eleonorae | Géné, 1839

Géné תיאר את המין ב־1839 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Falco הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Falco בלטינית מאוחרת 'בז', מ-falx, falcis 'מגל', על שם הציפורניים דמויות המגל של העוף. eleonorae נקרא על שם אלאונורה מארבוראה (1347–1404), שליטת יודיקט ארבוראה שבסרדיניה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־סרדיניה.