כל המינים › ציפורי שיר › פרושיים › אדמון מובהק

אדמון מובהקאַדְמוֹן מוּבְהָק | Pyrrhula pyrrhula

Goudvink | Eurasian Bullfinch | Camachuelo común | Gimpel | Bouvreuil pivoine

בתמונות האדמון המובהק הוא הזכר הוורוד עם הכיפה השחורה. בשטח זוהי ציפור לא בולטת, הנעה בשקט בסבך ומסגירה את עצמה בשריקה רכה ונוגה. שמו ההולנדי, goudvink (״פרוש זהב״), מטעה, שכן אין עליו זהב כלל.

אדמון מובהק (Pyrrhula pyrrhula)
צילום ראשי · צילום: Charles J. Sharp — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

הקריאה היא הסימן הטוב ביותר של המין: peuu רך, נמוך ומתלונן, צליל יחיד היורד מעט, הנישא דרך הסבך ונשמע כל השנה. השיר כמעט אינו ראוי לשם זה – מלמול מהוסס, חורק ושורק בעוצמה נמוכה, הנשמע רק מקרוב ובעיקר במרץ ובאפריל.

האזנה: דואטXC983039

הקלטה: Jurijs Ješkins — CC BY 4.0 · xeno-canto

זיהוי

פרוש מוצק עם מקור שחור קצר ועמוק, כיפה שחורה היורדת אל מתחת לעין, ושת לבן טהור ורחב הבולט כשהציפור מסתובבת והולכת. לזכר חזה ולחיים ורודים עזים מעל גב אפור-כחלחל; אצל הנקבה אותם אזורים חומים-אפרפרים. לשניהם זנב שחור, כנפיים שחורות עם פס אפור בהיר אחד ובטן לבנה. לצעירים אין כיפה שחורה.

מינים דומים

אצל בוגרים השת הלבן מול הזנב השחור מכריע ממרחק. צעירים, ללא כיפה שחורה, נחשבים בטעות לצעירי תפוחית מצויה או לנקבות פרוש מצוי, אך לאף אחד מהם אין השת הלבן הרחב או המקור השחור הקצר והתפוח. אדמונים צפוניים, המגיעים בשנות פלישה, גדולים ובהירי-ורוד יותר במידה ניכרת ומשמיעים קריאה דמוית חצוצרה.

בית גידול

שולי יער, נטיעות צעירות, משוכות, סבכים, משתלות, גינות גדולות ובתי קברות; בהרים ובצפון גם יער מחטניים בוגר. ניזון מזרעי מילה, אדר, פטל ועשבים, ובסוף החורף מניצני עצי פרי ושזיף שחור.

תפוצה ונדידה

כמעט כל אירופה, מצפון סקנדינביה ועד צפון חצי האי האיברי והבלקן, ומזרחה לאנטוליה; בדרום מוגבל להרים. בצפון-מערב אירופה, מהאיים הבריטיים ועד ארצות השפלה, ציפור נפוצה אך לעולם לא רבה של שולי יער ומשוכות, ובחורף מצטרפות אליה ציפורים מצפון-מזרח. בחצי האי האיברי ציפור של המחצית הצפונית ושל ההרים – הפירנאים, הרי קנטבריה, המערכת האיברית והמערכת המרכזית – עם כיסים מבודדים ברכסים הדרומיים, ובחורף יורדת מעט נמוך יותר.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

ללכת לאורך שולי יער עשירים במילה בנובמבר או בדצמבר ולהאזין במקום להביט: ה-peuu הרך נשמע לפני שהציפור נראית. אחר כך לעמוד בשקט ולחפש נמוך בסבך, כי אדמונים ניזונים לאט וזזים מעט מאוד, כך שסבלנות מאפשרת תצפית טובה. על רקע שלג השת הלבן נראה ממרחק של מאה מטרים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). הוא ירד ברחבי צפון-מערב אירופה במחצית השנייה של המאה העשרים, ככל הנראה עם אובדן סבך, שטחי בור ושולי יער צפופים; הירידה התייצבה מאז. הרדיפה הישנה במטעים, שבהם הציפור הומתה משום שאכלה ניצנים, אינה ממלאת עוד תפקיד.

שם מדעי

Pyrrhula pyrrhula | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Loxia pyrrhula; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Pyrrhula הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Pyrrhula היא המילה הלטינית לעוף בצבע להבה שאריסטו מזכיר, מהיוונית purrhos 'בצבע להבה', מ-pur 'אש'. שם המין חוזר על שם הסוג. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אירופה.