חטפית שחורת-עורף (Ficedula hypoleuca) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השיר הוא tchee-tchee-tchoo-tchoo-tchee קצר וצלול של חמישה עד שמונה צלילים, המתחלף בבירור בין שני גבהים ומסתיים בצליל עולה; הוא איטי ומדוד, פחות מהיר משל ירגזי. נשמע מאמצע אפריל עד תחילת יוני, בעוצמה הרבה ביותר בעשרת הימים הראשונים אחרי ההגעה. הקריאה היא bit או wheet חד ומתכתי, לעתים קרובות בסדרות, עם tek נוקש באזעקה.

האזנה: שירהXC486275

הקלטה: Olivier Grimm — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטנה, קומפקטית וקצרת-זנב, יושבת זקופה על ענף נמוך, יוצאת לגיחות ובדרך כלל חוזרת לזרד אחר, תוך הנעה מתמדת של הכנפיים והזנב. לזכר באביב חלק עליון שחור וחלק תחתון לבן לגמרי, עם כתם כנף לבן גדול לרוחב בסיס האברות הראשוניות והמשניות, נקודת מצח לבנה אחת או שתיים ונוצות זנב חיצוניות לבנות. הנקבה חומה-אפורה במקומות שבהם הזכר שחור, עם אותו כתם כנף לבן אך קטן ועמום יותר. בסתיו כל הציפורים נראות כמו נקבות: חומות, עם כתם כנף לבן בולט, קו בהיר לאורך קצות המשניות וצדי זנב לבנים, הנוצה שבה המין נראה לרוב.

מינים דומים

חטפית לבנת-עורף היא ההשוואה המוכרת: לזכר צווארון לבן שלם, משטח כנף לבן גדול ורציף יותר שרחב גם על האברות הראשוניות, ושת לבן. הנקבות קשות בהרבה; יש לבדוק את הבסיס הלבן הרחב יותר של האברות הראשוניות ואת החלק העליון האפור והפחות חום. חשובה יותר בפועל היא נקבת חכלילית עצים: אין לה כתם כנף לבן כלל, היא חומה-צהבהבה חמימה יותר מלמטה ותמיד בעלת זנב ושת חלודיים, הנראים בכל המראה. חטפית אפורה גדולה וארוכה יותר, חומה-אפורה אחידה, ללא כתם כנף אך עם כיפה וחזה מקווקווים.

בית גידול

יער רחב-עלים ויער מעורב בוגרים עם הרבה ענפים מתים, חללים ותת-יער פתוח: יער אלון, אשור, שדרות ותיקות, עצים בגדרות חיות ויערות אחוזה, וכל מקום שבו נתלו תיבות קינון. בנדידה ובסתיו פחות בררנית בהרבה, בגינות, בפארקים, בחורשות חוף ובסבך, ומסגירה את עצמה בציד מנקודת ישיבה חשופה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת בצפון, במרכז ובמזרח אירופה, בסקנדינביה, באזור הבלטי, במרכז אירופה ובצפון-מערב אירופה, עם מעוז מבודד ביערות ההרים של מרכז וצפון חצי האי האיברי. כל הציפורים האירופיות חורפות במערב אפריקה, ולכן המין הוא בעיקר עובר מרובה מאוד סביב הים התיכון ובצפון אפריקה באוגוסט ובספטמבר.

יציב
קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

השבוע האחרון של אפריל ביער אלון בוגר על קרקע חולית, בין הזריחה לשעה תשע: הזכרים שרים קרוב לחור הקן וניתן לצפות בהם בגובה העיניים. לנוצת הסתיו אין צורך להיכנס ליער כלל: מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר יש לחפש בחורשות חוף ובגינות ציפור חומה קטנה היושבת זקופה על ענף נמוך, מניעה את זנבה וחוזרת שוב ושוב לאותו זרד, ואז לבדוק את כתם הכנף הלבן ואת צדי הזנב הלבנים.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ובחלקה בעלייה בצפון-מערב אירופה בעשורים האחרונים, בעזרת תוכניות של תיבות קינון ביערות ותיקים. ובכל זאת המין נתון ללחץ: ההתחממות גורמת לאלונים ללבלב ולזחלים להגיע לשיא מוקדם יותר ויותר, בעוד מועד ההגעה ממערב אפריקה משתנה לאט יותר, ולכן הגוזלים בוקעים אחרי שיא המזון. האוכלוסיות שבהן אי-ההתאמה הזו הגדולה ביותר ירדו בחדות הרבה ביותר.

שם מדעי

Ficedula hypoleuca | (Pallas, 1764)

Pallas תיאר את המין ב־1764 בשם Motacilla hypoleuca; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Ficedula הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Ficedula בלטינית עוף קטן אוכל תאנים, מ-ficus 'תאנה'; האמינו שהוא הופך בחורף לסבכי שחור-כיפה. hypoleuca ביוונית, מ-hupo 'מתחת' ו-leukos 'לבן': לבן מלמטה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הולנד.