עורב קצר-זנב (Corvus rhipidurus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

דק ולא מגוון במיוחד. הקריאה היא kraah או aaark גבוה, צרוד ואפי, קטוע יותר מזה של העורב חום-העורף וללא כל עומק, לעתים קרובות בסדרות משפת סלע או בדאייה. יש גם קרקוש יבש, ובקן צליל גרוני רך. סביב מלונות, נקודות תצפית וחניונים ניתן לשמוע את העופות כל היום; קבוצה המתקוטטת מעל מצוק יוצרת צרימה גבוהה ורציפה המהדהדת לאורך הדפנות.

האזנה: קריאהXC981141

הקלטה: Sven Normant — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בנוי בכבדות, רחב-כנף וקצר מאחור: 46 עד 47 cm, שהזנב הוא רק חלק קטן מהם. אצל עוף יושב קצות הכנפיים המקופלות מגיעים לקצה הזנב או עוברים אותו, כך שהעוף נראה כנגמר מאחורי כנפיו. בתעופה המתאר רחב כמו שהוא קצר: כנפיים גדולות ומאוצבעות, ראש עבה עם מקור כבד ומקושת מאוד הבולט הרחק קדימה, וביניהם זנב קצר הנפרש לחצי מניפה בדאייה. הנוצה שחורה מבריקה עם ברק סגול וברונזה; נוצות הגרון קצרות. הצעירים עמומים וחומים יותר, עם מקור קצר יותר. הזוויגים דומים.

מינים דומים

העורב חום-העורף חולק את אותו שטח והוא ההשוואה האמיתית היחידה: הוא דק יותר, צר-כנף יותר ומראה זנב הבולט בבירור מעבר לקצות הכנפיים הן ביושבו והן בתעופה, מה שגורם למתאר התעופה להיראות ארוך ולא רחב וקומפקטי. העורב השחור, במזרח התיכון עוף של ההרים ושל שולי המדבר, גדול במידה אחת ובעל זנב ארוך ויתדי בחדות. במצוקי ים המלח הטריסטרמית היא המועמדת האחרת: גם היא שחרחרה ורחבת-כנף ממרחק, אך קטנה הרבה יותר, מראה שדות כנף כתומים בתעופה ומשמיעה שריקות צלולות במקום קרקור צורם.

בית גידול

דפנות סלע הן הליבה: ערוצים, קניונים, מתלולים ומחצבות נטושות בהרי מדבר חמים, עם מישורי החצץ והחול החשופים שסביבם כשטח חיפוש מזון. מקנן ולן על מדפים בדפנות אלה, לעתים קרובות במושבות פזורות. הוא גם נהנה במידה רבה מבני אדם, מחפש מזון במזבלות, במחנות בדואים, בחניונים באתרי תיירות, סביב מלונות ולאורך כבישים, ולוקח מה שניתן במטעי תמרים ובבריכות דגים. זהו עוף להקתי – הרחק מהקן נראה לעתים רחוקות פרט בודד.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

במדריך זה הוא מוגבל לדרום-מזרח הרחוק: מדבר יהודה והמצוקים לאורך ים המלח, הנגב והערבה עד אילת, ומעבר לבקע, ואדי רם, דאנה ודפנות הסלע של פטרה. נוסף על כך סיני והרי ים סוף של המדבר המזרחי. מחוץ לאזור תחומו ממשיך דרך ערב וצפון-מזרח אפריקה עד גושי ההרים שבמרכז הסהרה. תושב קבע, אך עם תעופות יומיות של עשרות קילומטרים בין מצוק הלינה לאתר המזון, ומתקבץ מחוץ לעונת הקינון ללהקות שעשויות למנות מאות.

יציב
חורף
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

צאו רצוי באמצע היום – בשונה מרוב העופות. ברגע שהשמש מחממת את הדפנות מתחילים הזרמים העולים והעופות מתחילים לדאות, ובדיוק אז נראית הצורה הנדרשת: רחבה, קצרה, עם חצי המניפה של הזנב. מצדה, עין גדי, כביש ים המלח, מרכז המבקרים בפטרה ומזבלת אילת הם כולם אתרים אמינים. בחניונים הם מתקרבים למרחק של מטרים ספורים, כך שניתן לבחון בנחת את המקור הכבד ואת הזנב הקטוע.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). התחום גדול והמספרים עולים באזורים רבים. תיירות, פסולת והשקיה במדבר לא הפחיתו את מספריו: סביב מרכזי מבקרים ומלונות בלבנט הוא מצוי יותר משהיה בעבר. כמו אצל עורבים מדבריים אחרים, עלייה זו מעוררת שאלות לגבי הלחץ על עופות מדבר קטנים יותר המקננים באותם מצוקים. איומים ישירים מעטים; מקומית הבעיה היא הפרעה למושבות קינון בערוצים שנפתחו לטיפוס ולטיולים.

שם מדעי

Corvus rhipidurus | Hartert, 1918

Hartert תיאר את המין ב־1918 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Corvus הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Corvus היא המילה הלטינית ל'עורב'. rhipidurus ביוונית, מ-rhipis 'מניפה' ו-oura 'זנב', על שם הזנב הקצר הנפרש לרוחב בתעופה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מסאווה, אריתריאה.