כל המינים › ציפורי שיר › ירגזים › ירגזי מצוי
ירגזי מצוייַרְגָּזִי מָצוּי | Parus major
Koolmees | Great Tit | Carbonero común | Kohlmeise | Mésange charbonnière
הירגזי הגדול ביותר באירופה, ואחת מציפורי הבר הנחקרות ביותר בעולם בזכות עשרות שנים של מחקר בתיבות קינון. הרפרטואר שלו משתנה כל כך, שכל קול אביבי לא מוכר ביער יש לשלול תחילה כירגזי מצוי.
קול
הקול הידוע ביותר הוא שיר מנסר וברור בן שני צלילים, teacher-teacher, הנשמע מינואר עד יוני ובשיאו בפברואר ובמרץ. מעבר לו קיים רפרטואר גדול: ping דמוי פעמון, churr-r-r-r אפי ומתמשך באזעקה, וצלילי קשר דקים tsi-tsi.
הקלטה: Benoît Van Hecke — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
ראש שחור מבריק עם כתמי לחי לבנים גדולים, גב ירוק-זית, כנפיים אפורות-כחלחלות עם פס כנף לבן יחיד, וגוף תחתון צהוב החצוי בפס מרכזי שחור. אצל הזכר הפס רחב ונמשך עד בין הרגליים; אצל הנקבה הוא צר ולעתים קרובות מקוטע. הצעירים דהויים, עם לחיים צהובות ופס חלש.
מינים דומים
הירגזי הכחול קטן יותר, עם כיפה וזנב כחולים ובלי פס בטן. לירגזי השחור כתם עורף לבן, ואין לו ירוק וצהוב בגוף העליון. לירגזי הביצות ולירגזי ההרים אין צהוב ואין פס בטן. במקרה של ספק: רק הירגזי המצוי משלב לחיים לבנות עם פס שחור לאורך בטן צהובה.
בית גידול
כל יער עם חללים, מאלון ואשור ועד מטעי מחטניים, וכן גינות, פארקים, בתי קברות ליד כנסיות, מטעים, סוללות משוכה ומרכזי כפרים. בדרום אירופה גם אלון השעם, מטעי זיתים ואורן הררי. מקנן בחורי עצים, בסדקי קירות, בתיבות דואר ובתיבות קינון.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
כמעט כל אירופה, מלפלנד ועד אנדלוסיה. בצפון-מערב אירופה מציפורי הגינה הנפוצות ביותר כל השנה, עם פלישות סתיו של ציפורים צפוניות בשנים מסוימות. בחצי האי האיברי נפוץ כל השנה, מיערות אלון ומטעי זיתים ועד פארקים עירוניים ויער אורן הררי, וציפורים יורדות בחורף מהשטחים הגבוהים ביותר.
- יציב
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
סוף פברואר ומרץ, זמן קצר אחרי הזריחה, ביער רחב-עלים או ברחוב כפר עם עצים ותיקים: אז נשמע השיר המנסר. ללימוד הזוויגים הציבו מתקן האכלה בגובה העיניים ובדקו אצל כל ציפור את רוחב פס הבטן בין הרגליים.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). מספרו רב מאוד ובאופן כללי יציב עד עולה, בסיוע תיבות קינון והאכלה בחורף. מקומית משפיעים אובדן עצים ותיקים עשירים בחללים, מחסור בחרקים באביב והפער הגדל בין הבקיעה לשיא הזחלים באביבים חמים.
שם מדעי
Parus major | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Parus. Parus היא המילה הלטינית ל'ירגזי'. major בלטינית 'גדול יותר': הירגזי המצוי הוא הגדול בירגזים של אירופה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אירופה.