אווז אפור (Anser anser) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

חזק ודומה לאווז בית: גקגוק עמוק, aahng-ahng-ahng. בהמראה המולה מקרקשת מהירה, הנשמעת ביום ובלילה מעל אתרי לינה בחורף. מלמולי שיחה רכים יותר עוברים בין בני הזוג כל השנה, והקול כולו עמוק בבירור מזה של האווז לבן-המצח.

האזנה: קריאת תעופהXC436358

הקלטה: Joost van Bruggen — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

אווז אפור כבד ומוצק עם מקור עבה בצבע כתום-ורדרד אחיד בצורה המערבית ורגליים ורודות. החלק הקדמי של הכנף אפור בהיר ונראה מלמעלה ומלמטה בתעופה – משטח שאין לאף אווז אפור אחר. לציפורים מבוגרות יותר כתמי בטן שחורים משתנים; הצעירים אחידים ועמומים יותר וללא סימונים מלמטה.

מינים דומים

האווז לבן-המצח קטן וכהה יותר, עם בסיס מקור לבן ופסי בטן שחורים; לאווז אחו טייגה ולאווז אחו טונדרה מקורים כהים עם רצועה כתומה ורגליים כתומות. במקרה של ספק יש לשלב את החלק הקדמי הבהיר של הכנף עם המקור הכבד ללא סימונים, כי רק האווז האפור מצרף את שניהם.

בית גידול

מקנן במרבדי סוף, בבורות חרסית, בשטחי ביצה משוקמים ובצמחייה עבותה לאורך מים. מחוץ לעונת הקינון ניזון בשטחי עשב, בדגני חורף ובשאריות סלק סוכר ותירס, ולן על מים פתוחים או על הצפות רדודות במרחק בטוח מכל סוללה או כביש.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן מאיסלנד והאיים הבריטיים מזרחה עד מרכז אסיה. צפון-מערב אירופה היא גם אזור קינון – רב וכיום אינו נודד בארצות השפלה – וגם אזור חורף חשוב למקננים של סקנדינביה והאזור הבלטי. באזור הים התיכון הוא בעיקר מבקר חורף, בחצי האי האיברי במספרים גדולים בדוניאנה, בלגונות של ויאפאפילה ובביצות של החוף הצפוני, ואילו אוכלוסיית הקינון שם נשארת קטנה ומקומית.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

אוקטובר עד פברואר עם אור ראשון הוא הזמן: להקות עוזבות את אתר הלינה אל השדות, שדות האורז או שטחי העשב, והן נשמעות הרבה לפני שהן נראות. יש לעמוד על סוללה או בנקודת תצפית כשהרוח מהפנים והאור מאחור. באפריל משפחות עם גוזלי פלומה מסגירות את עצמן לאורך שולי סוף.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). גדל מאוד בצפון-מערב אירופה בזכות הגנה, שמורות רטובות יותר ושטחים חקלאיים עשירים בנוטריינטים, והפך ממקנן נדיר לתושב קבע. הגידול לווה בנזקים לגידולים ובוויכוח מתמשך על ממשק ודילול. בחלקים מדרום אירופה אוכלוסיית הקינון נותרה נדירה.

שם מדעי

Anser anser | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Anas anser; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Anser הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Anser היא המילה הלטינית ל'אווז'. שם המין חוזר על שם הסוג: anser היא בלטינית 'אווז'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.