כל המינים › ציפורי שיר › גיבתוניים › גיבתון צפון-אפריקני
גיבתון צפון-אפריקניגִּיבְתּוֹן צְפוֹן-אַפְרִיקָנִי | Emberiza sahari
Huisgors | House Bunting | Escribano sahariano | Hausammer | Bruant du Sahara
הגיבתון החי בתוך יישובי אדם ובסביבתם. בכפרים ובקסבות של המגרב הוא מדשדש בחצרות, בין שולחנות בתי קפה ובמעלה מדרגות, ואדיש לנוכחות אדם בערך כמו דרור.
קול
השיר הוא משפט קצר, גבוה ומצלצל מעט של חמישה או שישה צלילים עם סיום יורד, בגוון שבין גיבתון צהוב לדרור, בדרך כלל משפת גג, מאנטנה או מקיר; הוא נשמע כמעט כל השנה, בעוצמה הרבה ביותר מוקדם בבוקר. הקריאה היא tsip דקה וגבוהה, שקל להחמיץ ברעש הרחוב.
הקלטה: Guido O. Keijl — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
גיבתון קטן וקצר-זנב בצבע חום-קינמון חם. הראש אפור עם פסים לבנים דקים — פס כיפה בהיר, פס גבה בהיר ופס בהיר מתחת ללחי — ושאר הציפור חומה-כתומה ללא פסים, עם כנפיים חלודות הנושאות שני פסים בהירים. הנקבה עמומה מעט יותר ומסומנת פחות בחדות בראש. הוא ניזון בצעדים קצרים ומהירים על מדרכה ועל סף הדלת ועף נמוך במשקי כנף מרפרפים.
מינים דומים
בכפרי המגרב אין גיבתון חום קטן אחר עם ראש אפור מפוספס בלבן דק. גיבתון הסלעים גדול וארוך-זנב יותר, עם פסי ראש שחורים כבדים מעל חזה אפור. גיבתון המדבר, החי הרחק במזרח בוואדיות מדבריים חשופים ואינו מגיע למגרב, בהיר וקר יותר בגוון, מפוספס בבירור יותר על הגב העליון והראש, וביישן בהרבה. לדרור הבית מקור כבד בהרבה, גב עליון מפוספס, ואין בו הקינמון האחיד.
בית גידול
כפרים, רובעים עתיקים בערים, קסבות, חאנים, חצרות מסגדים וחצרות משק, ומחוץ למבנים ואדיות סלעיים, קירות ערוצים וערמות אבנים. מקנן בחללי קירות, מתחת לרעפים ובגומחות, וניזון ברחובות, בחצרות ועל הקרקע החשופה לאורך שולי היישוב.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
תושב קבע במגרב, מערי החוף ועד הכפרים לאורך המדרון הדרומי של האטלס והנאות שמעבר לו. בתחום מדריך זה הוא אינו מופיע בשום מקום אחר. הוא אינו נודד וכמעט אינו משוטט; במהלך המאה העשרים התפשט צפונה והחל לקנן גם בערים הגדולות.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
אין צורך בעבודת שטח: שבו בחצר או על מרפסת גג בפס, במרקש או בתוזר והמתינו לציפור חומה קטנה שתבוא לנקר סמוך לרגליים. מוקדם בבוקר הזכרים שרים משפות הגגות. בחנו היטב את דוגמת הראש — הלבן הדק על האפור נראה בקלות ממרחק חצי מטר.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ואינו נדיר כלל במגרב; צמיחת הערים והכפרים התאימה לו ולא הזיקה לו. הוא קרוב לגיבתון המדבר של המדבריות המזרחיים ונחשב זמן רב לתת-מין שלו; כיום הוא מטופל כמין נפרד על סמך הנוצה, הקול ותחום התפוצה הנפרד לחלוטין.
שם מדעי
Emberiza sahari | Levaillant, 1850
Levaillant תיאר את המין ב־1850 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Emberiza הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Emberiza מהגרמנית העתיקה Embritz, שם לגבתון. sahari פירושו 'של הסהרה', על שם שולי המדבר שבהם חי המין. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־דרום אלג'יריה.