שחפית גמדית (Sternula albifrons) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

גבוה, חד ונרגש: kirri-kirri-kik מקרקש ומהיר ו-krriek צווחני וקטוע הנישא מעל רעש המשברים. במושבה כל הפרעה מעצימה אותו לפטפוט רציף וגבוה, כשהעופות חולפים נמוך מעל ראש הצופה. נשמע ממאי עד יולי מעל חופים ומשטחי חול, וקריאות בודדות מסגירות לעתים קרובות את המין לפני שהוא נראה.

האזנה: קריאת תעופהXC900572

הקלטה: Jochem verweij — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

זעירה וחדת כנף, עם משק מהבהב ומהיר וריחוף כמעט מתמיד מעל מים רדודים. בקיץ כתם משולש לבן עובר מבסיס המקור עד מעל העין, בעוד הכיפה השחורה ממשיכה אחורה דרך העין: לאף שחפית אירופית אחרת אין מצח לבן כזה בעונת הקינון. המקור צהוב בהיר עם קצה שחור מוגדר בחדות והרגליים כתומות-צהובות, ושניהם קלים לבדיקה אצל עוף היושב על החול. מלמעלה הכנף אפורה בהירה, ושתיים או שלוש האברות הראשוניות החיצוניות הכהות יוצרות שפה קדמית שחורה וצרה עד הקצה; מלמטה הכנף לבנה עם שוליים כהים דקים בלבד בקצה. הזנב קצר ומפוצל קלות. לצעירים ולעופות בחורף כיפה לבנה עם כיפה אחורית כהה, מקור כהה ופס שורש כף כהה וברור.

מינים דומים

שחפית הים ושחפית הקוטב גדולות פי שניים, ובעונת הקינון יש להן כיפה שחורה כולה ללא כתם לבן ומקור אדום, כך שמקרוב אין ספק; ממרחק רב דווקא הגודל אינו עוזר, והמשק המהבהב עם הריחוף המתמיד נושא את הזיהוי. המרומית השחורה קטנה באותה מידה אך כהת ראש וכהת גוף, וניזונה מעל מים מתוקים בלי לצלול. בים התיכון שחפית סונדרס הלא שכיחה היא הבעיה הממשית היחידה: כתם לבן קצר יותר שאינו מגיע מעבר לעין, רגליים כהות יותר ויותר שחור באברות הראשוניות. שחפיות גמדיות צעירות מתבלבלות לרוב עם צעירי שחפית הים, אך הן קטנות וקצרות כנף יותר בבירור ובלתי סדירות בהרבה בתעופתן.

השוואת שחפיות: מקור, רגליים, ראש וזנב זה לצד זה

בית גידול

חופי צדפים חשופים, משטחי חול שנוצרו זה עתה, אתרי שפיכת חומר חפירה, ממלחות ואפיקי נהרות רחבים וחצציים. ניזונה בריחוף ובצלילה למים רדודים מאוד, לעתים קרובות בקו המשברים או בערוץ גאות, מדגים קטנים ושרימפסים. מקננת במושבות קטנות ורופפות על חול ושברי צדפים ללא צמחייה, והקן אינו יותר מגומה; המין עובר בקלות לשרטון חדש כשהישן מתכסה בצמחייה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת מהאיים הבריטיים והים הבלטי עד צפון אפריקה, הלבנט ואסיה. בצפון-מערב אירופה היא מקננת בחופים ובאתרי שפיכה מגודרים לאורך הים הצפוני, ובחוף הדרומי של הים הצפוני כמעט רק בדלתא ובאיי הוואדן. מרכז הכובד ים-תיכוני: בחצי האי האיברי היא מקננת בדלתת האברו, בממלחות אנדלוסיה, לאורך חוף הלבנטה ואף באפיקי נהרות רחבים בפנים הארץ, אחת האוכלוסיות הגדולות באירופה.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

ביוני או ביולי יש למצוא מושבה מגודרת – בחוף או באתר שפיכה בדלתא או באחד מאיי הוואדן – ולהישאר הרחק מחוץ לסרט הסימון: מהשוליים ניתן לצפות בעופות המרחפים וצוללים לאורך קו הגאות. כדאי לתזמן לגאות עולה, כשדגים קטנים נדחקים אל המים הרדודים והעופות צדים קרוב לחוף. סביב הים התיכון הממלחות של קדיס ודלתת האברו במאי וביוני הן ההימור הבטוח ביותר, עם עופות הפועלים בתעלות ממרחק קצר.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך פגיעה בצפון-מערב אירופה בשל השילוב של נופש בחופים, גאויות גבוהות ביוני וביולי וטריפה על ידי שועלים ושחפים. במקומות שבהם מושבות מגודרות בחבלים וקטע חוף נסגר לעונה, המספרים מתאוששים בדרך כלל במהירות.

שם מדעי

Sternula albifrons | (Pallas, 1764)

Pallas תיאר את המין ב־1764 בשם Sterna albifrons; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Sternula הוגדר ב־1822 על ידי Boie. Sternula היא צורת הקטנה לטינית של Sterna, ופירושה אפוא 'שחפית קטנה'. albifrons בלטינית, מ-albus 'לבן' ו-frons 'מצח', על שם המצח הלבן שמתחת לכיפה השחורה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אזור המאז, הולנד.