ביצנית עדינה (Tringa stagnatilis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

kyew חד וגבוה, לעתים קרובות בודד ולפעמים בסדרה מהירה של שניים או שלושה: kyew-yew-yew. זוהי גרסה מקוצרת ודקה יותר של קריאת הביצנית ירוקת-הרגל, פחות מלאה ומהירה יותר, עם נימה מתלוננת קלה. מעל ביצת הקינון תעופת השיר מלווה ב-tu-lee tu-lee מתמשך ומתנגן. בנדידה נשמעת כמעט רק קריאת התעופה, ובציפור החולפת מעל זהו סימן הזיהוי הטוב ביותר.

האזנה: קריאהXC1087202

הקלטה: Julien Birard — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

באורך 22–26 cm היא דקה במידה ניכרת, עם מקור כהה, דק מאוד וישר לחלוטין, על ראש קטן ומעוגל. הרגליים ארוכות, בצבע זיתי עד צהוב-ירקרק, עם שוק חשופה ארוכה. בנוצות חורף היא בהירה מאוד – מצח ופנים לבנים, צד עליון אפור בהיר אחיד, צד תחתון לבן בוהק – ולכן בולטת למרחק. בנוצות רבייה הגב העליון והכתפיות אפורים-כסופים עם כתמים שחורים, והצדדים מפוספסים. בתעופה נראה טריז לבן ארוך הנמשך הרחק במעלה הגב, זנב לבן כמעט ללא פסים ואצבעות הבולטות בשליש מאורך כף הרגל מעבר לקצה הזנב.

מינים דומים

הביצנית ירוקת-הרגל היא הבדיקה הראשונה: גדולה בהרבה, 30–35 cm, עם מקור כבד, מעוקל בבירור כלפי מעלה ובעל בסיס אפור, צוואר עבה יותר ורגליים אפורות-ירקרקות, וקריאה רמה וקשה של שלושה צלילים שווים. הביצנית העדינה דקה יותר בכל ממד, עם מקור ישר ודק מאוד וצוואר דק, וקולה גבוה ומהיר יותר. הביצנית לבנת-הכנף נבדלת מיד ברגליים ובבסיס מקור כתומים-אדומים ובשוליים אחוריים לבנים רחבים לכנף. הביצנית צהובת-הרגל היא המקרה הקשה: רגליים צהובות-קנרי ולא ירוקות-זיתיות, מקור עבה מעט יותר, ובעיקר שת לבן מרובע עם זנב מפוספס בבירור, במקום טריז הגב הלבן הארוך והזנב הלבן כמעט האחיד של הביצנית העדינה.

השוואת חופיות, חרטומיות ומינים קרובים: מקור, רגליים, פס כנף ושת

בית גידול

מים מתוקים ומליחים רדודים עם שוליים בוציים רכים: כרי מרעה מוצפים, בורות חפירה חופיים, בורות חרסית, גומות בביצות מלוחות, בריכות שפכים ושוליים מתמלאים בסחף. ניזונה בהליכה במים בעומק כמה סנטימטרים, מלקטת במהירות מפני המים ונעה בצעדים ארוכים. מקננת בשטחי עשב לחים ועשירים בצמחים עשבוניים ובביצות המתכסות בצמחייה סביב אגמי ערבה, לעתים קרובות בחברה רופפת של חופמאים אחרים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת במזרח אירופה ולאורך חגורת הערבות האסייתית: ממזרח אירופה ואזור הים הבלטי מזרחה עד מרכז סיביר; חורפת באפריקה, בדרום אסיה ובאוסטרליה. במערב אירופה היא עוברת לא מצויה, אך מספר התצפיות באיים הבריטיים ובארצות השפלה עלה בחדות במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפשטות תחום הקינון מערבה. בחצי האי האיברי היא נראית בקביעות בדלתת האברו, באלבופרה, בביצות הגוואדלקוויר ובבריכות המלח של הדרום והמזרח, בעיקר מאפריל עד מאי ומיולי עד ספטמבר.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יש לחפש במאי, ושוב מאמצע יולי עד סוף אוגוסט, בהצפות רדודות ובבריכות חוף שבהן שוהות ביצניות ירוקות-רגל; ביצנית עדינה נמצאת לרוב ביניהן, וניכרת בגודלה הקטן, במראה הבהיר ובמקור הדק מאוד. יש לבחון את צבע הרגליים ואת אופן ההזנה: הביצנית ירוקת-הרגל רודפת אחרי דגים, והביצנית העדינה מלקטת בהתמדה מפני המים. בתעופה, טריז הגב והאצבעות הבולטות מכריעים.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), והחלק הגדול ביותר של האוכלוסייה נמצא בחגורת הערבות של מזרח אירופה, מערב סיביר ומרכז אסיה. אוכלוסיית הקינון האירופית קטנה ותנודתית מאוד; ניקוז אגמי ערבה ושטחי עשב לחים, הסבה לחקלאות ובצורת באזורי הקינון הם החששות העיקריים. מספרי העוברות במערב אירופה, אם בכלל, עלו מאז שנות ה-80.

שם מדעי

Tringa stagnatilis | (Bechstein, 1803)

Bechstein תיאר את המין ב־1803 בשם Totanus stagnatilis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Tringa הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Tringa הוא השם בלטינית חדשה שנתן אלדרובנדי לביצנית שחורת-כנף, על פי היוונית העתיקה trungas, ציפור שכשוך בגודל קיכלי, לבנת-שת ומנידת זנב, שאריסטו מזכיר אותה. stagnatilis בלטינית, מ-stagnum 'בריכה, ביצה', ופירושו 'של הבריכות'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־גרמניה.