חנקן נובי (Lanius nubicus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

סדרה של קריאות קשות וצורמות: tsr או shek חוזר, עם krrrrr מטרטר באזעקה. השיר רך ומוזיקלי יחסית לחנקן: משפט פטפטני מהיר עם שריקות צלולות ומתגלגלות בתוכו, המזכיר סבכי בסבך יותר מטורף קטן. חיקויים של ציפורים אחרות הם חלק ממנו.

האזנה: קריאהXC1151492

הקלטה: Julien Birard — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

דק וארוך זנב, עם מקור דק יותר משל שאר החנקנים. זכר בוגר: כיפה, גב וכנפיים שחורים, מצח לבן הנמשך כשוליים לבנים צרים מעל המסכה השחורה, גרון וחזה לבנים, צדדים כתומים-חומצמים חמים, עם כתם כתף לבן גדול ולבן בבסיס הכנף. הזנב שחור עם שוליים חיצוניים לבנים. הנקבה חומה-שחורה במקום שחורה, עם כתום חיוור יותר בצדדים. הצעירים אפורים עם קשקשים דקים וצפופים ופנים בהירות; כבר אצלם נראים כתם כתף בהיר ואותה תנועה מתמדת בין הענפים.

מינים דומים

החנקן אדום-הגב חסון וקצר זנב יותר, ולזכר כיפה כחולה-אפורה וגב חום-ערמוני במקום שחור. החנקן הגדול חסון, אפור-אפר וגדול בהרבה, עם מקור כבד ומאונקל. לחנקן אדום-הראש כיפה ועורף חומים-ערמוניים ומצח שחור ללא לבן, והוא עבה בהרבה; הוא גם יושב נמוך ובשטח פתוח, ואילו החנקן הנובי נשאר גבוה ומוסתר יותר בצמרת. לבן לפני המסכה ולא מעליה או מאחוריה, יחד עם צדדים כתומים ומבנה דק, הוא הצירוף הבטוח ביותר.

בית גידול

יער נשירים פתוח ודליל ושוליו, בעיקר יערות אלון ותיקים עם תת-יער, וכן מטעים ושטחים חקלאיים עם עצים ותיקים גבוהים, מטעי זיתים, יער אורנים דליל, שטחי פארק עם שורות עצים, ועמקים מיוערים עם משוכות. זו בבירור אינה ציפור של ערבה פתוחה: היא זקוקה לעצים עומדים עם שטח פתוח ביניהם, כדי לצוד מנקודת ישיבה בגובה בינוני. מקנן בשפלה ובגבעות עד כאלף מטרים, ובקיץ לעתים גבוה יותר.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן בדרום-מזרח אירופה ובמזרח הקרוב: דרום-מזרח הבלקן ואיי הים האגאי המזרחיים, אנטוליה, קפריסין והלבנט, עם אוכלוסייה נפרדת בשוליה המזרחיים של מסופוטמיה ובמערב הרמה האיראנית. האוכלוסייה כולה מחרפת בצפון-מזרח אפריקה, בעיקר בסאהל המרכזי והמזרחי ובקרן אפריקה. מחוץ לתחום זה הוא נדיר מאוד, עם קומץ תצפיות בלבד בכל צפון-מערב אירופה.

יציב
קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

מאמצע אפריל עד יוני בלסבוס, בקפריסין או בדרום אנטוליה. חפשו ביערות אלון פתוחים ובמטעי זיתים ותיקים, ועקבו אחר תנועה בצמרת ולא אחר צללית על חוט. הציפור מתגלה לעתים קרובות קודם בקריאתה הצורמת או בתעופה קצרה שבה הלבן בכנף ובזנב בולט. שעות הבוקר המוקדמות, כשהציפורים עדיין צדות נמוך, מאפשרות את התצפיות הטובות ביותר.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). האוכלוסייה האירופית קטנה ומוגבלת לשוליים דרום-מזרחיים צרים, ולכן היא פגיעה: אובדן מטעים ותיקים עם עצים גבוהים, בירוא יערות אלון פתוחים ושימוש בקוטלי חרקים במטעי זיתים פוגעים בה קשות. סביב צפון הים האגאי ובקפריסין המספרים יציבים למדי; בשוליים הצפוניים המין מונה עשרות עד מאות זוגות בלבד וחשוף לכל שינוי בשימושי הקרקע.

שם מדעי

Lanius nubicus | Lichtenstein, 1823

Lichtenstein תיאר את המין ב־1823 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Lanius הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Lanius בלטינית 'קצב', על שם הרגל החנקנים לשפד טרף על קוצים ועל תיל דוקרני. nubicus פירושו 'נובי', על שם נוביה שבצפון-מזרח אפריקה, שבה המין חורף. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־נוביה.