אלמנה חדת-זנב (Vidua macroura) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

פטפוט גבוה, מהיר וצפצופי, tsip-tsip-chee-chee-chrrt, מושמע מחוט או מענף יבש וחוזר בתצוגה מעל הנקבה. בתעופת התצוגה הוא מרחף חצי מטר מעליה בכנפיים רוטטות במהירות, נוצות הזנב תלויות ישר מטה, שוקע ועולה כאילו על גומי. זכרים משלבים את הקריאות הבהירות והעולות של אוכלי הזרעים הקטנים סביבם; לאחר צפייה בתעופת התצוגה, ההבדל כבר אינו נשמע.

האזנה: קריאהXC1172450

הקלטה: African Bioacoustics Community — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

ללא הזנב בקושי גדולה מירגזי כחול אך חסונה בהרבה, עם מקור קצר ועבה בצבע אדום-אלמוגי בוהק הבולט בכל לבוש. הזכר בנוצת קינון שחור בכיפה, בגב ובכנפיים, עם כתם כנף לבן רחב, צווארון לבן וחלק תחתון לבן כולו; ממרכז הזנב בולטות ארבע נוצות שחורות צרות באורך 20 עד 22 cm, יחד ארוכות פי אחד וחצי מהציפור עצמה, כך שבתעופה הוא נראה ארוך כמעט פי שלושה מאשר בחורף. נקבות וזכרים שאינם בנוצת קינון חוליים בהירים, מפוספסים בכהה מלמעלה, עם ראש מפוספס בשני פסי כיפה כהים ומרכז בהיר; המקור האדום נשאר, והוא אז הסימן היחיד שלפיו ניתן לזהותן בוודאות.

מינים דומים

זכר בזנב מלא אינו ניתן לבלבול עם שום מין אחר באירופה. הנוצה הפשוטה קשה יותר: הציפור דומה אז לאוכלי הזרעים הקטנים שהשתחררו לטבע ושעמם היא נעה, כמו הפרושית אדומת-המשקפיים, שלה פס עין אדום ובטן אדמדמה מפוספסת לרוחב, ודרור צעיר, שמקורו בצבע קרן ולעולם לא באדום-אלמוגי עז זה. יש לבדוק גם את הראש: לאלמנה כיפה מפוספסת בחדות, ואילו לדרורים כיפה אחידה. הזכרים באמצע ההחלפה הם הקשים ביותר – גוף שחור למחצה מתחת לראש מפוספס ועמום.

בית גידול

שטחי עשב פתוחים עם שיחים ועשבים זורעים: סוללות וגדות פרועות לאורך נהרות ולגונות, שולי שדות, שטחי בור, שולי סוף, ופארקים וגנים בשולי השטח הבנוי – בכל מקום שבו אוכלי זרעים קטנים רבים, משום שהכול תלוי בהם. ניזונה על הקרקע, בקפיצות ובגירוד לאחור בתנועות קצרות, מזרעי עשב ומגרעינים שנשפכו, ובעונת הקינון מוסיפה חרקים קטנים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

במקור ציפור של אפריקה שמדרום לסהרה. באירופה מבוססת היטב במערב חצי האי האיברי, עם מרכז סביב ריה דה אווירו וברינייה דה אסמוריז ותצפיות מצפון ומדרום להם לאורך כל החוף המערבי עד האלגרבה. במקומות אחרים בחצי האי האיברי מדובר בפרטים מפוזרים ובריכוזים קטנים מזדמנים בחופים הדרומיים והמזרחיים, וידוע מעט עדיין על אתרים המאוכלסים שנה אחר שנה. תפוצתה עוקבת אחר זו של הפרושית אדומת-המשקפיים, שאף היא צאצאית של ציפורי כלוב שברחו ונוכחת לאורך כל נהר במערב חצי האי האיברי – היכן שזו חסרה, האלמנה נעדרת.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

ביוני או ביולי יש לנסוע לאורך שולי הסוף והאחו של ריה דה אווירו או להקיף את ברינייה דה אסמוריז, ולבדוק חוטים וצמרות שיחים. זכר בזנב מלא נראה ממאות מטרים: נוצות הזנב מכבידות כל כך שהמעוף קופצני וגלי, כמו חץ עם נוצה ארוכה. יש למצוא תחילה להקת פרושיות אדומות-משקפיים ולהמתין שם; האלמנה נלווית אליהן ומבריחה תדיר את הציפורים הקטנות ממנה. מחוץ לקיץ אין טעם רב בחיפוש: ללא זנב וללא שיר נותרת רק ציפור קטנה מפוספסת עם מקור אדום.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ומצויה באפריקה. באירופה היא מין זר שמקורו בציפורי כלוב שברחו, ומקרה חריג: היא תלויה בציפורים אחרות כדי להתרבות בכלל, ובחצי האי האיברי המארחת שלה, הפרושית אדומת-המשקפיים, היא עצמה מין מוכנס שהשתחרר לטבע. כל עוד מצב זה נמשך, האלמנה אינה פוגעת ישירות באף מין מקומי. הדאגה נוגעת למה שהיא עושה במקומות אחרים: באפריקה ובצפון אמריקה היא מטילה בקנים של מגוון רחב של אוכלי זרעים קטנים ולא של מין אחד, ולא ניתן לחזות אם תעבור אי פעם לציפור מקומית בחצי האי האיברי. היא גם תוקפנית ליד מזון ומגרשת ציפורים קטנות יותר ממקום האכלה. האוכלוסייה האיברית קטנה ומקומית אך מתרחבת לאט; המין מנוטר כמין אקזוטי והסחר בו מוסדר.

שם מדעי

Vidua macroura | (Pallas, 1764)

Pallas תיאר את המין ב־1764 בשם Fringilla (macroura); מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Vidua הוגדר ב־1816 על ידי Cuvier. Vidua היא המילה הלטינית ל'אלמנה'. macroura ביוונית, מ-makros 'ארוך' ו-oura 'זנב', על שם נוצות הזנב המוארכות מאוד של הזכר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אנגולה.