קיווית אדומת-משקפיים (Vanellus indicus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

חזק ומתמשך, ביום ובלילה. קריאת האזעקה היא ti-ti-tu-eet מבוטא בחדות, המתועתק באנגלית כ-did-he-do-it; כשההפרעה נמשכת הסדרה מאיצה ועולה לקרקוש חודר. היא קוראת גם בתעופה ובאתר הלינה. באזורי הקינון היא משמיעה אזעקה על כל אנפה, כלב או צפר החולפים.

האזנה: קריאת אזעקהWikimedia Commons

הקלטה: Manoj Karingamadathil — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

מסיבית, באורך הקיווית המצויצת בערך אך ארוכת-רגליים וארוכת-צוואר יותר. הכיפה, הפנים, הגרון והחזה שחורים, ומהלחי יורדת רצועה לבנה רחבה בצד הצוואר עד הבטן הלבנה. החלק העליון חום-בהיר עם ברק סגול וירוק. היא מזוהה לפי הגבשושית הבשרנית האדומה לפני העין, המקור האדום עם הקצה השחור והרגליים הצהובות הארוכות. בתעופה בכנף העליונה רצועה לבנה רחבה לרוחב המכסות, בין חום לשחור, עם שת לבן ורצועת זנב שחורה. צעירים עמומים יותר, עם ברדס שחור-חום, גבשושית קטנה יותר ושוליים בהירים בחלק העליון.

מינים דומים

לסיקסק, החולק עמה חלקים מאנטוליה, אין גבשושית, הלחי והגרון לבנים נקיים, הרגליים שחורות ויש פס שחור בבטן, ואילו לקיווית אדומת-המשקפיים גרון שחור, רגליים צהובות והגבשושית האדומה. הקיווית המצויצת קצרת-רגליים יותר, מצויצת וללא אדום בפנים. ממרחק דגם הצוואר מכריע: אצל הקיווית אדומת-המשקפיים הלבן יורד כטריז צר בצוואר שחור. בכל נודדת תועה חשודה יש לבחון היטב את מצב הנוצה ואת הרגליים, כי נוצה שחוקה, טבעת או ציפור שאינה חוששת מאדם מצביעות על מקור אחר.

בית גידול

שטח חקלאי פתוח ורטוב: שדות מושקים, גדות נהרות ותעלות, שוליים מתייבשים של מאגרים ובריכות דגים, שרטונות חצץ ואחו לחים. היא נמנעת מצמחייה גבוהה, זקוקה לקרקע חשופה ומישורית עם מים בהישג יד, ומשתמשת גם בשולי כפרים ובשטחי פסולת סביב מבנים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת ממסופוטמיה והמפרץ הפרסי מזרחה ועד דרום-מזרח אסיה; תת-המין המערבי מגיע לדרום-מזרח אנטוליה לאורך הפרת והחידקל ומתפשט שם לאט. מערבה יותר באירופה יש רק קומץ תצפיות, מפוזרות בין מדינות ועשורים. חלק מהן שנוי במחלוקת: המין מוחזק באוספים אירופיים, ומספר תצפיות מקורן בציפורים שברחו משבי, ולכן ועדות מציבות חלק מהתצפיות בקטגוריה E או משאירות אותן ללא הערכה.

קינון (קיץ)
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

לתצפית שאינה מוטלת בספק יש לנסוע לדרום-מזרח אנטוליה: עמק הפרת סביב בירג'יק וחלפטי בין אפריל לספטמבר, שם המין מחפש מזון בשרטונות חצץ ובשטחים מושקים. לחפש בגדות חשופות מוקדם בבוקר ולהקשיב, כי היא קוראת כמעט ללא הפסק. אם מופיעה מועמדת מערבה יותר, יש לרשום בקפידה את מצב הנוצה, טבעות אם יש, ואת התנהגות הציפור, כי אלה מכריעים אם התצפית תתקבל.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ומצויה עד מרובה בכל דרום אסיה, גם בערים. במערב התחום, במסופוטמיה, היא בירידה עם ייבוש ביצות ואובדן ההשקיה המסורתית. האוכלוסייה האנטולית קטנה אך נראית יציבה או עולה, ובניית הסכרים על הפרת היא אי-הוודאות העיקרית.

שם מדעי

Vanellus indicus | (Boddaert, 1783)

Boddaert תיאר את המין ב־1783 בשם Tringa indica; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Vanellus הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Vanellus בלטינית 'מניפה קטנה', צורת הקטנה של vannus 'מניפת זרייה'. indicus בלטינית 'הודי', על שם החלק ההודי של תחום התפוצה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־גואה, הודו.