נשר דרומי (Gyps rueppelli) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קולני רק ליד מזון ובמקום הלינה; הרחק מפגר או מהמושבה כמעט אין לשמוע דבר. ליד טרף הציפורים מתקוטטות בלחישות צורמות sshh, בפטפוט חורק kek-kek ובנחרות ובצווחות גרוניות עמוקות; התקהלות גדולה נשמעת למרחק רב. בחצי האי האיברי מצטרפים הפרטים המעטים הנוכחים לנשרים המקראיים בתחנות ההאכלה ונשמעים כמעט כמותם.

האזנה: קריאהXC1093592

הקלטה: Alain Malengreau — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

נשר גדול, מעט קטן וכהה יותר מהנשר המקראי, וניתן לזיהוי מטווח קרוב: כל הגוף והכנף העליונה חומים כהים עם קצות נוצות רחבים בצבע לבן-שמנת, היוצרים נוצה מקושקשת בבירור שאין לאף נשר אחר באזור. הראש והצוואר מכוסים פלומה לבנה-עמומה עם צווארון לבנבן, והמקור בהיר בגוון שנהב עד צהוב-קרן, לא כהה; העין בצבע ענבר. מלמטה הכנף דו-גונית: מכסות כהות שחוצים אותן שני פסים בהירים צרים לאורך המכסות האמצעיות והגדולות, על רקע אברות שחורות-כהות. הצעירים חומים יותר ומפוספסים ולא מקושקשים, עם ראש וצוואר כהים.

מינים דומים

הנשר המקראי הוא המין שיש לשלול, ובחצי האי האיברי פירוש הדבר לאתר נשר דרומי אחד בתוך להקה חגה של מאות. לנשר המקראי גוף חולי ומכסות בהירות בניגוד חזק לאברות שחורות, צוואר חשוף בהיר, צווארון פלומה לבן וזנב קצר וקטום; בכנף התחתונה שלו פס בהיר רחב אחד, לא שניים צרים. הנשר הדרומי כהה יותר בכללו, מקושקש ולא מפוספס, עם מקור בהיר בגוון שנהב לעומת המקור האפור של הנשר המקראי, והוא דואה בכנפיים שטוחות יותר, ואילו הנשר המקראי מחזיק V ברור. יש לסרוק בחיפוש אחר פרט שנראה כהה מעט מדי ומסודר מדי בדגמו, ואז לבדוק את המקור ואת פסי הכנף התחתונה. יש להיזהר מזוגות מעורבים: באנדלוסיה גדלים בני כלאיים עם הנשר המקראי, ולהם סימנים ביניים. העזנייה השחורה כהה באופן אחיד וללא פסים בהירים כלל, עם כנפיים רחבות וישרות יותר וזנב בצורת טריז.

בית גידול

באפריקה הוא מקנן במושבות על מצוקים, בערוצים ולאורך מתלולים, ומשוטט למרחקים גדולים מעל סוואנה יבשה, סבך קוצני, שטחי עשב וחצי מדבר בעקבות העדרים הגדולים. פרטים המגיעים לחצי האי האיברי ולצפון-מערב אפריקה מתיישבים בדיוק בשטח שבו משתמש הנשר המקראי: מושבות על מצוקי גיר מעל דהסה, ערבת דגנים ושטחי מרעה, עם תחנות ההאכלה המשלימות הנלוות למרעה נרחב של משק חי.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

תחום הקינון נמצא בסאהל ובמזרח אפריקה, מהקצה המערבי של אפריקה מזרחה עד רמות אתיופיה והסוואנות של מזרח אפריקה, הרבה דרומית למפה של מדריך זה. בתחום המפה הוא מבקר סדיר ושנתי ולא מקנן, ומספר התצפיות עולה בהתמדה. רובן סביב מצר גיברלטר, בקדיס ובמלגה, עם תצפיות צפונה עד קאסרס, מדריד וסגוביה ותצפיות סדירות בצפון-מערב אפריקה. פרטים אחדים נשארים שנים — אחד החזיק מקום במושבה במערב חצי האי האיברי מ-1999 עד 2007 — ובינואר 2020 נמצאו שני בוגרים בזוגות עם נשרים מקראיים בקדיס ובמלגה. הגוזל הכלאי הראשון עזב את הקן בספטמבר 2023.

יציב
קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

דרום חצי האי האיברי, ובראש ובראשונה מצר גיברלטר, ממרץ עד אוקטובר. יש לבחור תחנת האכלה לנשרים או מעבר הרים שבו זורמים נשרים מקראיים — טריפה וסיירה דה לה פלטה בקדיס, או מושבות הצוקים של סיירה דה גרסלמה — ולעבור על הלהקה פרט אחר פרט בין עשר לשלוש בקירוב, כשהתרמיקות מעלות את כל הציפורים. רוב התצפיות מגיעות מתצלומים שנבדקו לאחר מעשה, ולכן יש לצלם כל נשר שנראה חריג.

מצב שימור

בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: בסכנת הכחדה חמורה). האוכלוסייה העולמית מוערכת בכ-22,000 פרטים והיא יורדת במהירות בכל התפוצה. פגרים מורעלים המונחים לטורפים, או מורעלים בכוונה בידי ציידים לא חוקיים כדי להרוג את הנשרים המסגירים את מיקום הפגר, הם הגורם העיקרי; לכך מצטרפים תרופות וטרינריות ובהן דיקלופנק, הריגה לצורכי רפואה מסורתית ופולחן, התחשמלות והתנגשות בקווי חשמל ובטורבינות רוח, ואובדן עדרי מרעה גדולים של חיות בר. הפרטים המגיעים לחצי האי האיברי מגיעים מאוכלוסייה הנעלמת בליבת תפוצתה.

שם מדעי

Gyps rueppelli | (Brehm, 1852) (GBIF: Gyps rueppellii)

Brehm תיאר את המין ב־1852 בשם Vultur ruppellii; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Gyps הוגדר ב־1809 על ידי De Savigny. Gyps היא היוונית gups 'נשר'. rueppelli נקרא על שם חוקר הטבע הגרמני וחוקר אפריקה אדוארד רופל (1794–1884). הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־חרטום, סודאן.