מוניה מפוספסת-חזה (Lonchura punctulata) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

pee-tee או ki-tee רך, מתלונן ומעט אנפפי עם גוון שרוק, הנשמע ללא הפסקה בתוך הלהקה; chit חד יותר כשהציפורים ממריאות. שיר הזכר חרישי וכמעט אינו נשמע כבר מכמה מטרים: סדרת צלילים חורקים ומתקתקים המסתיימת בשריקה ארוכה ודקה, המושמעת כשנוצות הגרון זקופות והגוף מתנדנד מעט. כדי לשמוע את השיר יש להתקרב.

האזנה: קריאה של צעיר בתוך להקהXC588179

הקלטה: K L Vinay — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

אחד-עשר עד שנים-עשר סנטימטרים, קומפקטית, עם זנב קצר ומחודד. המקור עבה, גבוה בבסיסו וחרוטי, אפור-כחלחל עד כמעט שחור – מקור לפיצוח זרעים. הראש, הגרון והחזה העליון ערמוניים עמוקים עד חומים-שוקולדיים וללא סימנים; הגב והכנפיים חומים חמים ואחידים. מן החזה ומטה החלקים התחתונים לבנים וזרועים בצפיפות בשולי סהר כהים, כך שהחזה והצדדים נראים קשקשיים; בבטן הקשקשים דוהים בהדרגה ללבן עכור. השת ומכסות הזנב העליונות בצבע אוכרה עד צהוב-זיתי, והזנב מחודד. הזכר והנקבה דומים. הצעירה נראית כציפור אחרת לגמרי: חומה בהירה אחידה מלמעלה, צהבהבה בהירה אחידה מלמטה, ללא הראש הכהה וללא קשקש אחד, אך עם אותו מקור כהה ועבה.

מינים דומים

את הבוגרת אי אפשר לבלבל עם מין אירופי כלשהו: אין כאן מין אחר המשלב ראש חום עם חלקים תחתונים לבנים וקשקשיים. הצעירה היא הבעיה. בהיותה חומה אחידה היא מזכירה דרור הבית צעיר, אך חסרים לה פס הגבה הבהיר והגב המפוספס, ומקורה עבה וכהה בהרבה; היא גם נראית עגולה וקצרת-זנב יותר. כסוף-מקור הודי בערך באותו גודל אך בהיר בהרבה, עם מקור אפור-כסוף, חלקים תחתונים לבנים ללא סימנים, שת לבן וזנב שחור ארוך ומחודד. המקור הכהה והעבה מבחין אותה מיד מפרושית אדומת-משקפיים – אצל זו המקור אדום. בכל ספק יש להתחיל בצבע המקור: אפור-עופרת עד שחור ועבה אצל המוניה, אדום אצל כל האסטרילדים.

בית גידול

שטח חקלאי פתוח: שדות דגנים ושוליהם, אורז, שדות בור, שולי דרכים וסוללות מוזנחים, ועשב גבוה סביב תעלות השקיה, ובשוליהם גינות, פארקים ומטעים. בחצי האי האיברי כמעט תמיד ליד מבנים או קרקע מושקית. מחפשת מזון בלהקות צפופות על זרעי עשב חצי-בשלים ונשרים, אורז ודגנים, כשהיא תלויה על השיבולת או מחפשת על הקרקע, ובעונת הקינון גם חרקים קטנים ואצות. הקן הוא כדור גדול של עלי עשב, קנה-סוף או במבוק עם פתח בצד, בשיח או בעץ צפוף, לעתים קרובות כמה קינים קרובים זה לזה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

במקורה ציפור של אסיה הטרופית, מתת-היבשת ההודית וסרי לנקה דרך דרום-מזרח אסיה ועד הארכיפלג המלאי. באירופה מדובר בציפורים שנמלטו מסחר הציפורים ועברו לחיות בטבע, עם להקות מקומיות קטנות בחצי האי האיברי, בעיקר בחופי הדרום והמזרח, בפנים הארץ באקסטרמדורה ובאנדלוסיה ובאיים; הקבוצות הראשונות החיות בטבע דווחו רק בעשורים האחרונים, ותצפיות קינון מעטות ומפוזרות. כמעט דבר אינו ידוע עדיין על מוקדים המתקיימים שנה אחר שנה. מחוץ לאירופה המין התאזרח בהיקף גדול, בין השאר בהוואי, בפוארטו ריקו, בפלורידה, בקליפורניה ובאוסטרליה.

יציב
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בדרום חצי האי האיברי או לאורך חופו המערבי יש לחפש במקומות שבהם שדות דגנים או אורז נושקים לגינות ולשולי כפרים, ולבדוק את החוטים ואת שולי השדות. הלהקות צפופות ועפות נמוך ומהר, בתעופה גלית מעט ובציוץ רך ורציף. יש לבדוק כל ציפור בנפרד: להקה של חמש-עשרה כוללת לעתים קרובות כמה בוגרות קשקשיות ורוב של צעירות חומות אחידות, ודווקא צעירות אלה נרשמות בטעות כדרורים. בחורף הן מחפשות מזון על הקרקע בשדות שלף.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אם כי המין יורד בחלקים מדרום-מזרח אסיה בשל לכידה לסחר הציפורים. באירופה זוהי ציפור זרה שמקורה בציפורי כלוב שנמלטו, ומקרה שעדיין קשה להעריך: המספרים קטנים, הלהקות מקומיות, ולא ברור אם אוכלוסייה כלשהי מקיימת את עצמה בלי תוספת מכלובים. במקומות אחרים בעולם, בעיקר בהוואי ובאוסטרליה, היא נעשתה מרובה ומדווח על נזק לאורז ולדגנים; דבר כזה אינו חל בחצי האי האיברי.

שם מדעי

Lonchura punctulata | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Loxia punctulata; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Lonchura הוגדר ב־1832 על ידי Sykes. Lonchura ביוונית, מ-lonkhē 'ראש חנית' ו-oura 'זנב', על שם הזנב המחודד. punctulata בלטינית מודרנית 'מנוקד בעדינות', על שם הסימונים הקשקשיים בחזה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־כלכותה, הודו.