מדברון (Scotocerca inquieta) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

השיר הוא שריקה קצרה, צלולה ומתלוננת של שניים עד ארבעה צלילים, tsee-tsee-tsoo, שהאחרון בהם דועך – צליל נקי בנוף שבו מעט ציפורים אחרות שרות. הנקבה עונה לרוב מיד בטרטור יבש, כך שהזוג נשמע כמשמיע משפט אחד. הוא שר כל השנה, אך בעיקר מינואר עד אפריל, לרוב מראש שיח נמוך או מאבן ועם אור ראשון. קריאות: prrt מתגלגל ו-tsit חד, ובדרך כלל הן נשמעות זמן רב לפני שנראה דבר.

האזנה: שירהXC1151906

הקלטה: David Darrell-Lambert — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטן, עגול ובעל סימונים רכים. חולי-אפור עד חום עמום מלמעלה, הכיפה מפוספסת בדקות בכהה והגב בעדינות רבה יותר; ככל שהאזור יבש יותר, הציפור חיוורת יותר. דגם הראש מכריע: פס עין כהה וחד ומעליו פס גבה ארוך בצבע קרם. החלק התחתון לבן-עמום, ההופך לחומצם-ורדרד בצדדים ומתחת לזנב. הזנב ארוך, כהה ומדורג עם קצוות לבנים בנוצות החיצוניות, וכמעט תמיד הוא זקוף או מונף בתנועות קטועות מצד לצד. המקור קטן ודק, הרגליים ורודות-חיוורות עד כתומות וארוכות. הזוויגים דומים. הוא עף כמה שפחות: נמוך, חלש וישר אל השיח הבא.

מינים דומים

גם הפשוש מזקיף זנב ארוך, אך חסרים לו פס העין השחור ופס הגבה בצבע קרם, הוא חיוור וחם יותר, והוא חי בגינות, במשוכות ובקני סוף ולא במדבר אבני; שירו מזמזם כחרק במקום לשרוק. סבכי המדבר וסבכי המדבר המערבי חולקים איתו את השטח, אך הם חוליים אחידים ללא כיפה מפוספסת, בעלי זנב קצר יותר, קשתית צהובה ורגליים צהובות, ונשארים בתוך השיח. עפרונים באותם מדרונות הולכים בשטח הפתוח ומראים כנף ארוכה ומחודדת וזנב קצר; ציפור זו ממהרת מתחת לשיחים עם זנב מורם.

בית גידול

מדבר אבנים וחצץ עם שיחים נמוכים פזורים: אפיקי ואדיות וגדותיהם, מדרונות סלעים, מניפות מפולת מתחת למצוקים, רמות בליה ושולי ערבה יבשים, מגובה פני הים ועד הרבה מעל אלפיים מטרים באטלס. הוא נמנע ממדבר חול טהור ללא שיחים, ובאותה מידה ממבנים ומהשקיה. הקן הוא כדור מקורה של עשב, צמר ונוצות עם פתח צדדי, המוסתר נמוך בשיח קוצני; מחוץ לעונת הקינון משפחות של ארבע עד שמונה ציפורים נעות יחד.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מהמגרב ומצפון הסהרה מזרחה דרך צפון אפריקה, על פני סיני אל הנגב, מדבר יהודה והמדבריות שממזרח לירדן, ומעבר למפת מדריך זה אל חצי האי ערב, הרמה האיראנית ומרכז אסיה. בתוך המדריך הוא לכן ציפור של שתי פינות מרוחקות, המגרב והלבנט. הוא אינו מצוי באירופה, ונמנה עם הקבוצה הקטנה של מינים שאפשר למצוא רק לאורך שולי המדבר.

יציב
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

השעה הראשונה אחרי הזריחה בוואדי ליד שדה בוקר, במדבר יהודה, או במדרון אבני בטרום-סהרה מדרום לאטלס. שבו בשקט על סלע והקשיבו ל-prrt המתגלגל; קבוצת המשפחה תעבור בדרך כלל ליד המתבונן, משיח לשיח. בתחילה הוא נראה ככדור אפור הבורח, ורק אחר כך – כשהוא קופץ לראש שיח – נראים דגם הראש והזנב הזקוף.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), נפוץ ושכיח בבית גידולו. בית הגידול שלו אינו מתאים לחקלאות ולכן כמעט אינו מוסב לשימושים אחרים. הנזק מקומי: רעייה מופרזת של עזים וגמלים המפשיטה את השיחים הנמוכים, כריתת שיחים להסקה, וכבישים, מחצבות ומתקנים סולאריים לאורך שולי המדבר. בצורות ממושכות מורידות את המספרים לזמן מה, אך השטח עצום והציפור חוזרת.

שם מדעי

Scotocerca inquieta | (Cretzschmar, 1830)

Cretzschmar תיאר את המין ב־1830 בשם Malurus inquietus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Scotocerca הוגדר ב־1872 על ידי Sundevall. Scotocerca ביוונית, מ-skotos 'חושך, כהה' ו-kerkos 'זנב': 'כהה-זנב'. inquieta מהלטינית inquietus 'חסר מנוחה'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־צפון-מערב חצי האי ערב.