פורפיריה מערבית (Porphyrio porphyrio) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

רם וכמעט אינו דומה לקול ציפור. תקיעה צרודה ואנפפית היורדת בגובה הצליל, koo-aah, מעורבת בגניחות וב-chak מתכתי. הקול נישא מאות מטרים על פני מרחב סוף, ולרוב הוא ההוכחה הראשונה לנוכחות המין. קולנית ביותר בדמדומים ובמשך האביב.

האזנה: קריאות מתוך סבך קנים (איסלה מאיור, סביליה)XC431992

הקלטה: Joost van Bruggen — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדולה וכבדה, כחולה-סגולה אחידה, עם חזה וצוואר כחולים כהים וגב כהה יותר. המקור הוא טריז אדום-ארגמן הממשיך למגן מצח אדום ורחב; הרגליים אדומות-בשרניות עם אצבעות גדולות, המשמשות להרמת מזון אל המקור. כתם לבן ונקי מתחת לזנב מהבהב בכל צעד. הצעירים אפורים עמומים עם מקור כהה, ומקבלים את הסגול רק בהדרגה.

מינים דומים

באירופה אין כמעט עם מה להתבלבל: האגמית המצויה שחורה עם מגן לבן, והסופית בחצי גודלה וחומה-זיתית. במרחק בקני הסוף רק הצללית עלולה להטעות. יש לשים לב דווקא לפרטים מטקסונים אחרים של פורפיריה, כמו הפורפיריה אפורת-הראש עם ראש וצוואר אפורים; אלה נחשבים בדרך כלל מאז 2015 למינים נפרדים ומופיעים באירופה כנמלטים מהשבי. הפרטים האירופיים שייכים לטקסון porphyrio.

בית גידול

מים מתוקים רדודים וקבועים עם צמחיית גדה צפופה: קנה, סוף, גומא ופפירוס סביב לגונות ו-marismas (ביצות הגאות של שפך הגוואדלקוויר, מלוחות בחלקן), וכן שדות אורז, תעלות השקיה, בורות חצץ ושולי מאגרים. ניזונה בהליכה על צמחייה צפה ולאורך שולי הסוף, לעתים קרובות בגלוי באור הראשון של הבוקר.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת בחצי האי האיברי, בסרדיניה, בסיציליה, בצפון-מערב אפריקה ובחלקים מאנטוליה. רוב האוכלוסייה בחצי האי האיברי: דוניאנה והמריסמס של הגוואדלקוויר הם הגרעין ההיסטורי, ומשם הביאו ההגנה וההשבות את המין לאל אונדו וללגונות ולנסיה, לאלבופרה, ומאז שנות ה-90 לדלתת האברו ולאמפורדה; היא מקננת גם באיים הבלאריים, עם ס׳אלבופרה דה מיורקה כמעוז. מקטלוניה היא התפשטה צפונה ללנגדוק ולקמארג.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

מרץ או אפריל בדוניאנה, באל אונדו או באלבופרה של ולנסיה, בישיבה בשולי סוף בזריחה. הציפורים מטפסות על הגבעולים כדי לנגוס בראשי זרעים ונשארות בטווח ראייה כחצי שעה. יש להקשיב תחילה – התקיעות מסגירות אותן הרבה לפני שרואים משהו.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). התאוששות חזקה בדרום אירופה. איסורי ציד, הגנה על הביצות האחרונות וסדרת השבות הביאו לעלייה חזקה, וההתפשטות לאורך חוף הים התיכון נמשכת. התייבשות אזורי ביצה, קציר ושריפה של סוף בעונת הקינון, ועומסי עופרת וחומרי הדברה באזורי גידול אורז נשארים הסיכונים.

שם מדעי

Porphyrio porphyrio | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Fulica porphyrio; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Porphyrio הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Porphyrio בלטינית, מהיוונית porphuriōn, שמה של הפורפיריה אצל הסופרים הקלאסיים, מ-porphura 'ארגמן'. כינוי המין חוזר על שם הסוג. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הארצות שסביב מערב הים התיכון.