כל המינים › ציפורי שיר › בולבוליים › בולבול לבן-לחיים

בולבול לבן-לחייםבּוּלְבּוּל לְבֶן-לְחָיַיִם | Pycnonotus leucotis

Witoorbuulbuul | White-Eared Bulbul | Bulbul orejiblanco | Weißohrbülbül | Bulbul à oreillons blancs

הבולבול לבן-הלחיים הוא ציפור הגינה של המפרץ הפרסי: בכווית סיטי, בבצרה ולאורך החוף המזרחי של המפרץ הוא יושב על כל גדר ובכל דקל תמר. מקומו בפינה הדרום-מזרחית של תחום המפה, והוא הבולבול היחיד שהמזרח התיכון תורם למדריך זה כמקנן מקומי.

בולבול לבן-לחיים (Pycnonotus leucotis)
צילום: Charles J. Sharp — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

קול

פטפוט יותר משירה: witchee-yoo או kwitcher-weet קצר, אנפפי מעט וחוזר במהירות, שבו הצליל השלישי או הרביעי קופץ גבוה. יש גם רצף של צלילי קשר קצרים ופחיים בין חברי להקה. המין מחקה ציפורים אחרות. נשמע בעיקר בבוקר המוקדם ובשעה האחרונה לפני החשכה, כל השנה.

האזנה: קריאהXC1169645

הקלטה: David Darrell-Lambert — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בולבול קטן וקומפקטי עם צוואר קצר וזנב באורך בינוני. הראש שחור עמוק ומבריק, מבסיס המקור דרך הכיפה, הלחיים והגרון ועד גבול חד על החזה העליון. בתוכו בולט כתם האוזן הגדול, הסגלגל והלבן הנקי – הסימן שעליו נשען הכול. החלק העליון חום-אפור אחיד, החלק התחתון אפור-צהבהב בהיר, ומתחת לזנב נראה כתם צהוב בוהק כשהציפור מתרחקת. הזנב חום כהה עד שחור עם קצוות לבנים לנוצות החיצוניות. המקור קצר ושחור, העין כהה עם טבעת אפורה חשופה צרה. הזוויגים דומים. לצעירים ראש חום ולא שחור, כתם אוזן עמום יותר וצהוב בהיר בהרבה מתחת לזנב. אין ציצית; לכל היותר נוצות הכיפה מורמות לרגע.

מינים דומים

באזור החפיפה בדרום מסופוטמיה ובמרגלות הזגרוס הסמוכים, הבולבול הממושקף הוא המלכודת הממשית היחידה: הוא גדול וארוך זנב יותר, ראשו חום כהה ולא שחור, כתם האוזן הלבן חסר לו לחלוטין ובמקומו יש לו טבעת לבנה דקה סביב העין. לשני המינים מכסות תחת-זנב צהובות, כך שסימן זה אינו מכריע דבר – יש להביט בלחי. מזרחה יותר, בצפון תת-היבשת ההודית, תופס את מקומו הבולבול ההימלאי, עם ציצית חומה מחודדת וכתם לחי לבנבן ולא לבן-שלג. לבולבול אדום-השפם תמיד ציצית שחורה גבוהה, כתם לחי אדום ומכסות תחת-זנב אדומות.

בית גידול

שיחים, גינות וחורשות עצים בשטח יבש: גינות ופארקים עירוניים, מטעי דקלי תמר, מטעי הדרים ורימונים, סבכי אשל והרדוף לאורך תעלות ונהרות, שולי שדות ושולי קנה-הסוף של ביצות מסופוטמיה. גם צחיה למחצה שבה יש מים ושיחים, ומנגרובים לאורך חוף המפרץ. המזון הוא פירות, פריחה, צוף וחרקים, הנלקטים מעמדות שהציפורים מעדיפות גבוהות ופתוחות. הקן הוא ספל של זרדים וסיבי צמחים בשיח או בדקל תמר בגובה מטר עד שלושה, לעתים בסככה או תחת גגון.

תפוצה ונדידה

הגרעין הוא אגן הפרת והחידקל – מסופוטמיה וראש המפרץ עד בחריין – ובנוסף החוף המזרחי של המפרץ ומרגלות הזגרוס; משם התפוצה נמשכת מזרחה דרך דרום הרמה האיראנית ומישור האינדוס ועד צפון-מערב תת-היבשת ההודית, כך שחלק ניכר ממנה נמצא מחוץ לתחום המפה. במקומות אחרים בחצי האי ערב האוכלוסיות מקורן בציפורים שברחו; גם תצפיות בלבנט נוגעות כנראה לציפורי כלוב שברחו.

  • יציב
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

כל פארק עירוני או שטח מלון בכווית סיטי, בבצרה או בבנדר עבאס יניב את המין בתוך רבע שעה; יש לחפש להקות של חמש עד שלושים ציפורים הנעות ברעש משיח לשיח. לצילום טוב כדאי להמתין ליד קו טפטוף או מזרקת גינה: הבולבולים מגיעים לשם לשתות ולהתרחץ בחום הצהריים, ואז כתם האוזן הלבן ותחתית הזנב הצהובה נראים בתמונה אחת.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ובבירור במגמת עלייה סביב המפרץ, בעזרת נטיעות, השקיה וירק עירוני. בה בעת המין נלכד במספרים גדולים לסחר בציפורי כלוב במסופוטמיה ובראש המפרץ, ולכידה זו, יחד עם אובדן גינות וסבך, מורידה מספרים מקומיים. בביצות מסופוטמיה הוא תלוי, כמו כל דבר שם, במפלסי המים ובשולי קנה-הסוף שחזרו לאחר ההצפה מחדש.

שם מדעי

Pycnonotus leucotis | (Gould, 1836)

Gould תיאר את המין ב־1836 בשם Ixos leucotis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Pycnonotus הוגדר ב־1826 על ידי Boie. Pycnonotus ביוונית, מ-puknos 'עבה, דחוס' ו--nōtos '-גב', מ-nōton 'גב', על שם הנוצות הצפופות של הגב. leucotis ביוונית 'לבן-אוזן', מ-leukos 'לבן' ו-ous, ōtos 'אוזן', על שם כתם הלחי הלבן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־קראצ'י, פקיסטן.