סבכי שיטיםסִבְכִּי שִׁיטִּים | Curruca leucomelaena

קול

השיר מלודי יחסית לסבכי: משפט קצר, מעוגל וחלילי בן שתיים-שלוש שניות בעל איכות של קיכלי, המושמע מראש שיטה או מענף יבש מעל הצמרת. הוא מלא ונמוך-גוון וחסר את הצלילים הגרודים והמטרטרים שרוב הסבכים משלבים בשירם; אם נשמע בוואדי מה שנדמה כקיכלי קטן, זו הציפור. הקריאה היא chack רכה וחוזרת, לרוב בסדרות של שלוש או ארבע, וציפור מופרעת משמיעה טרטור נמוך ומתגלגל. השירה נמשכת בעיקר מפברואר עד מאי, בשעתיים הראשונות אחרי הזריחה; באמצע היום ואדי שיטים שקט לחלוטין.

זיהוי

סבכי בגודל סבכי חורש: חסון, עמוק-חזה, כבד-מקור וזקוף בתנוחתו. לזכר ברדס שחור-חום היורד אל מתחת לעין ומתמזג בעורף, ללא גבול חד, בגב האפור-חום. הגרון לבן ושאר הצד התחתון אפור-בהיר, ללא כל גוון ורוד או צהבהב. העין כהה, עם טבעת לבנה צרה סביבה. הזנב ארוך ושחור עם דגלים חיצוניים לבנים, והכנף קצרה ומעוגלת, כך שכמעט אין בליטה של אברות ראשוניות מעבר לשלישוניות. לנקבה ברדס חום-שוקולד במקום שחור וטבעת עין חלשה יותר; הצעירים חומים ועמומים עוד יותר. הסימן הטוב ביותר אינו צבע אלא תנועה: הזנב מוצלף בחדות כלפי מטה, שוב ושוב, ואז מורם לאט.

מינים דומים

סבכי שחור-ראש חולק את אותם ואדיות ויש לשלול אותו ראשון. הוא קטן ודק בהרבה, קשתיתו אדומה בתוך טבעת עין אדומה, והוא מזקיף את זנבו כלפי מעלה. סבכי השיטים גדול ממנו ברבע, עינו כהה בתוך טבעת לבנה, והוא מצליף בזנבו כלפי מטה — מבט אחד בעין ואחד בזנב מכריעים. סבכי החורש עובר בערבה באפריל ובספטמבר והוא חסון באותה מידה: קשתיתו בהירה ובולטת, השחור אינו נמשך אחורה מעבר למכסות האוזן כך שאין ברדס על העורף, הצד התחתון שמנתי ולא אפור, והוא אינו מניע את זנבו כלל. אצל סבכי שחור-כיפה נודד הכיפה נעצרת בקו ברור מעל העין והזנב קצר וחום אחיד. סבכי אשלים, החורף כאן, קטן ובהיר, עם גוון ורוד על החזה, והוא מניע את זנבו במעגל ולצדדים במקום להצליף בו כלפי מטה.

בית גידול

ואדיות שיטים: ערוצי מדבר יבשים ורחבים עם שיטים ותיקות פזורות, וערוצי הצד שלהם עם שיזף ואשל. הוא זקוק לעצים עומדים ולא לשיחים — ואדי שבו מתו השיטים הוותיקות מאבד את הציפור גם אם הצמחייה הנמוכה שתחתן שורדת. הוא מחפש מזון באיטיות ובשיטתיות בתוך הצמרת ולאורך הענפים העבים, לעתים קרובות כשהוא תלוי הפוך, ולעתים רחוקות יורד לקרקע. מחוץ לתחום המפה הוא תופס בדיוק אותו בית גידול: סוואנת שיטים לאורך ים סוף ובחצי האי ערב.

תפוצה ונדידה

מהערבה דרומה לאורך שני חופי ים סוף: הלבנט הדרומי, סיני וחצי האי ערב, ובצד האפריקני חוף ים סוף עד קרן אפריקה. בתוך מפת מדריך זה יש אוכלוסייה אחת בלבד, זו של הערבה. ציפורים אלה הן תת-מין נפרד, negevensis, וזוהי קבוצה קטנה ודלילה: מספר מוגבל של ואדיות שבכל אחד מהם טריטוריות ספורות. הוא אינו מגיע צפונה יותר מהקצה הדרומי של ים המלח, ומעולם לא נרשם באירופה.

• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

שעות הבוקר המוקדמות בוואדי שיטים בערבה — סביב חצבה, בשמורת שזף, בנחל נקרות או בוואדי ערבה. אל תסתובבו בחיפוש; שבו והקשיבו. ללא שיר כמעט בלתי אפשרי למצוא את הציפור בתוך שיטה גדולה, ועם שיר היא נמצאת תוך שתי דקות. כשנראה סבכי, הסתכלו קודם על הזנב. הצלפה אחת כלפי מטה מספיקה; זנב מוזקף פירושו סבכי שחור-ראש.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית, עם תפוצה רחבה לאורך ים סוף ובחצי האי ערב, אך בתחום המפה המשך קיומו אינו ודאי. צוואר הבקבוק הוא השיטה עצמה. שיטפונות החורף נאגרים כיום בסכרים ובמאגרים ומי תהום נשאבים לחקלאות, כך שהעצים הוותיקים מקבלים מעט מדי מים, מתים כשהם עומדים, ואינם מוחלפים בעצים צעירים. ואדי ללא שיטים חיות ריק מבחינת ציפור זו, ותהליך זה מתרחש לכל אורך הערבה. סלילת כבישים, כרייה והתפשטות החקלאות המושקית בעמק מצטרפות לכך.

שם מדעי

Curruca leucomelaena | Hemprich & Ehrenberg, 1833 (GBIF: Sylvia leucomelaena)

Hemprich & Ehrenberg תיאר את המין ב־1833 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Curruca הוגדר ב־1802 על ידי Bechstein. Curruca בלטינית, שמו של עוף קטן שלא זוהה שהמשורר הרומי יובנאליס מזכיר. leucomelaena ביוונית, מ-leukos 'לבן' ו-melas 'שחור', על שם הנוצות בשחור-לבן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מדיין, ערב הסעודית.