צוללן שחור-גרון (Gavia arctica) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

בים בחורף הוא כמעט תמיד שקט, כך שלשמיעת הקול יש לנסוע לאגמי הקינון. שם, בשעת בין הערביים, מהדהד בין שולי היער קול יללה נישא למרחק, kloo-eeee, וכן נביחה קצרה וקשה kwok-kwok כששתי ציפורים נפגשות. הוא נשמע ממאי עד יולי באגמים גדולים וצלולים בפנוסקנדיה ובצפון מזרח אירופה; הסיכוי לשמוע אותו באזורי החריפה קרוב לאפס.

האזנה: שירהXC1167822

הקלטה: Stanislas Wroza — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בלבוש חורף יש להתמקד בצורת הראש ובגבול בין הכהה לבהיר. הכיפה שטוחה עד מעוגלת קלות, המצח משתפע באופן אחיד והגולגולת נראית מסודרת וחלקה ללא בליטה; המקור הישר דמוי הפגיון מוחזק אופקית, לעולם לא מוטה כלפי מעלה. הקו בין הכיפה והעורף האפורים הכהים לבין הסנטר, הלחי והצוואר הקדמי הלבנים ישר לחלוטין וחד, כך שהציפור נראית דו-גונית בחדות, והכהה מגיע אל מתחת לעין. אצל ציפור שאינה מופרעת בולט כתם לבן קטן בחלק האחורי של הצד ממש מעל קו המים, הסימן הטוב ביותר ממרחק. החלקים העליונים כהים אחידים, לכל היותר עם שולי נוצות בהירים ודקים. בלבוש קיץ יש לו כיפה ועורף אפורים, גרון שחור עם ברק סגול, פסים לבנים אנכיים בצדי הצוואר ושני לוחות גדולים משובצים בלבן על הגב.

מינים דומים

הצוללן אדום-הגרון הוא הבלבול הקבוע בחורף: בהיר ולבן יותר, עם מקור דק יותר ומורם מעט המוחזק מוטה כלפי מעלה, לבן הנמשך מעל העין כך שהעין נמצאת בתוך הלבן, וגב מנוקד דק בלבן. גם הגבול בין הכהה לבהיר אצלו משונן וגלי, בעוד שאצל הצוללן שחור-הגרון הוא ישר. הצוללן הצפוני מסיבי בהרבה, עם ראש זוויתי, מצח תלול, בליטה על הכיפה, מקור כבד בהרבה, טבעת עין בהירה וגבול צוואר משונן עם חריץ כהה החודר אל הלבן. הטבלן המצויץ דק ולבן בהרבה, עם מקור דק וצוואר ארוך ודק, והקורמורן הגדול יושב גבוה יותר על המים ומחזיק את מקורו מוטה כלפי מעלה.

בית גידול

הוא מקנן באגמים גדולים, עמוקים וצלולים בטייגה ובטונדרה, עם מים עשירים בדגים וגדה שקטה או איון לקן, הנמצא ממש בקו המים. מחוץ לעונת הקינון הוא נשאר כולו על המים, בדרך כלל בים מעל שרטונות רדודים ובמפרצים מוגנים, אך בצפון-מערב אירופה גם במקווי מים מתוקים גדולים. הוא צולל זמן רב אחר דגים קטנים, ובדרך כלל לבדו או בקבוצות רופפות של כמה ציפורים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

ציפור מקננת של צפון אירופה וסיביר, עם האוכלוסיות האירופיות בעיקר בפנוסקנדיה ובאזור הבלטי; הוא חורף לאורך הים הצפוני, הים הבלטי, החוף האטלנטי ובים השחור. בצפון-מערב אירופה ציפורים חורפות בים הצפוני ובמקווי מים גדולים בפנים הארץ כמו החרוולינגן, הוורסה מר והוולווראנדמרן, עם נדידה בנובמבר ושוב במרץ ובאפריל. בחופי קנטבריה וגליסיה ובמפרץ ביסקאיה הוא מבקר חורף לא נפוץ, עם תצפיות פזורות עד הים התיכון.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

תצפית ים באוקטובר ובנובמבר ושוב במרץ ובאפריל מניבה את רוב הציפורים: יש לצפות מקמפרדאון, מהבראוורסדאם או מווסטקאפלה ולחפש צלליות גבנוניות החולפות נמוך מעל המים עם צוואר שמוט ורגליים בולטות. לתצפית נוחה יותר החרוולינגן, הוורסה מר והראנדמרן עדיפים, רצוי בבוקר ללא רוח עם השמש מאחור, כך שגבול הצוואר וכתם הצד נראים בבירור. יש להקדיש זמן: צוללן נשאר מתחת למים דקות ארוכות ולעתים קרובות עולה מאה מטרים הלאה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך התמונה האירופית שלילית: מספרי המקננים בפנוסקנדיה ובבלטיקה יורדים בשל החמצת אגמים וויסות מפלסי מים, נופש במקווי הקינון ואובדן תטולות בגלי סירות. בים, לכידה מקרית ברשתות עמידה, זיהום נפט והפרעה מספנות ומחוות רוח הם הסיכונים העיקריים.

שם מדעי

Gavia arctica | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Colymbus arcticus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Gavia הוגדר ב־1788 על ידי Forster. Gavia היא המילה הלטינית לעוף ים שלא זוהה. arctica בלטינית 'צפוני' או 'של הארקטי', שם המין מקנן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.