צוללן לבן-מקורצוֹלְלָן לָבָן-מַקּוֹר | Gavia adamsii

קול

כמעט שותק הרחק מאזורי הקינון; מי שרואה אותו כאן בדרך כלל אינו שומע דבר. באגמי הקינון הארקטיים הוא משמיע יללה ממושכת, ah-oo-eeeh, עמוקה ואיטית מזו של הצוללן הצפוני, ו-ka-ka-ka-ka קשה ודמוי צחוק בעת אי-שקט. בתעופה kwok קצר וצרוד, המסגיר לעתים ציפור חולפת לפני שהיא נראית.

זיהוי

המקור כבד ובצבע שנהב עד צהוב-בהיר, עם שפה עליונה ישרה; רק בסיס רכס המקור עשוי להיות כהה, והחלק החיצוני נשאר תמיד בהיר. משום שהלסת התחתונה נוטה כלפי מעלה, המקור כולו נראה מוטה, והציפור גם נוטה לשאת אותו מורם. הראש גדול וזוויתי, עם מצח תלול ובליטה בכיפה האחורית. בחורף הפנים בהירים ואחידים, עם נקודה כהה מבודדת מאחורי העין; הצוואר בהיר ובעל ניגוד מועט בין חזית לגב, כך שהצווארון הכהה נשאר חלש וללא שקעים חדים. הצד העליון חום עם שוליים בהירים רחבים לנוצות, היוצרים גב בדגם קשקשים. בקיץ הראש שחור, עם שתי רצועות צוואר מפוספסות וכתמים לבנים גדולים בגב.

מינים דומים

הצוללן הצפוני הוא כמעט תמיד נקודת המוצא לבלבול. בחורף מקורו אפור עם רכס כהה לכל אורכו, הוא מחזיקו אופקית, ופניו כהים ומנומרים יותר, עם טבעת עין בהירה וצווארון כהה ברור עם שקע חד. לכן במקרה של ספק בדקו את רכס המקור: לצוללנים צפוניים צעירים עשוי להיות בסיס מקור בהיר, אך רק אצל הצוללן לבן-המקור המחצית החיצונית של הרכס נשארת בהירה. הצוללן שחור-הגרון והצוללן הפסיפי הנדיר מאוד קטנים ודקים בהרבה, עם מקור דק המוחזק אופקית וגבול חד וישר בין העורף הכהה לחזית הצוואר הלבנה; לצוללן הפסיפי גם צדי גוף אחוריים כהים ללא כתם לבן מעל קו המים. גם לצוללן אדום-הגרון מקור נטוי כלפי מעלה, אך הוא קטן במידה ניכרת, קל-מבנה יותר ומנוקד לבן דק על הגב.

בית גידול

חורף בים, בדרך כלל במרחק של כמה קילומטרים מהחוף מעל קרקעית חול ובוץ, בפיורדים, במפרצים ובמצרים מוגנים, שבהם הוא צולל אחר דגי משה רבנו, סרטנים ושרימפסים. מול החוף הסקנדינבי הציפורים מתקבצות לעתים קרובות במקומות של זרמי גאות סביב איים ושוניות. ציפורים משוטטות מופיעות בנמלים, מעבר לקו הגלים ולעתים לשבועות באגם גדול בפנים הארץ או בנהר. מקנן באגמי מים מתוקים עמוקים בטונדרה הארקטית, שבהם גם ניזון.

תפוצה ונדידה

מקנן בטונדרה הארקטית של צפון אירואסיה מזרחה על פני סיביר, ומעבר לכך בצפון צפון אמריקה. בתחום המפה הוא בעיקר ציפור חורף של החוף הסקנדינבי: מוורנגר ועד טרונדלאג חורפים עשרות מדי שנה, ווסטרולן, טרומס ואנדייה הם האתרים הידועים ביותר. דרומה יותר הוא נדיר של ממש: ציפורים בודדות בחורף באיים הבריטיים, בעיקר בצפון ובמזרח, מספר קטן בלבד של תצפיות לאורך חוף הים הצפוני של ארצות השפלה, והוא נרשם גם בים הבלטי ועד החוף האטלנטי של חצי האי האיברי.

• יציב
• קינון (קיץ)
• חורף
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

הסיכוי הטוב ביותר הוא בחוף הסקנדינבי בפברואר ובמרץ. עלו על מעבורת החוף לאורך וסטרולן, או צפו מהרציף באנדנס או בבלייק; זמן קצר אחרי הזריחה הציפורים ניזונות קרוב לחוף כשהאור מאחורי הצופה. דרומה יותר לאורך חוף הים הצפוני חיפוש ממוקד משיג מעט: עקבו אחר הדיווחים וצאו מיד, משום שציפורים משוטטות שוהות לעתים קרובות יום אחד בלבד. מנקודת תצפית ים נובמבר ודצמבר מציעים את הסיכוי הרב ביותר, בעיקר בשעות שאחרי סערה צפון-מערבית.

מצב שימור

קרוב לסיכון ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: קרוב לסיכון). האוכלוסייה העולמית קטנה, בסדר גודל של כמה עשרות אלפי ציפורים, ויורדת לאט. הלחצים העיקריים הם טביעה ברשתות עמידה, הפקת נפט וגז באזורי הקינון הארקטיים, הפרעה וציד באגמי הקינון והשפעות התחממות האקלים על הטונדרה. משום שהציפורים מתפזרות על פני קו חוף ארוך מאוד מחוץ לעונת הקינון, קשה לעקוב אחר המספרים; ספירות החורף באירופה מעידות בעיקר על המתרחש באזורי הקינון האירואסיים.

שם מדעי

Gavia adamsii | (Gray, 1859)

Gray תיאר את המין ב־1859 בשם Colymbus adamsii; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Gavia הוגדר ב־1788 על ידי Forster. Gavia היא המילה הלטינית לעוף ים שלא זוהה. adamsii נקרא על שם המנתח הימי וחוקר הטבע הבריטי אדוארד אדמס, שאסף ושרטט מינים רבים במסעות לאזור הארקטי, ובהם מין זה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־אלסקה.