סבכי בלאריסִבְכִּי בָּלֵאָרִי | Curruca balearica

קול

השיר הוא משפט קצר, נמוך ויבש בן שנייה עד שתיים, ממולמל יותר משרוק, עם אמצע מטרטר: chrre-cher-cherrit, לרוב מראש שיח רוזמרין או אלה, ולעתים קרובות עם קפיצה קטנה כלפי מעלה בסוף. הוא נשמע שטוח ופחות צורם משירו הגרוד של סבכי שחור-ראש באותו מדרון. הקריאה היא הצליל השימושי יותר: cherr-r יבש ועצי, כמו ציפורן המועברת על מסרק, קצר ונמוך יותר מקריאת האזעקה הצורמת של הסבכי הגלי, ולצדה chek חד בסדרות. במרץ ובאפריל הוא שר במשך רוב הבוקר; מאוחר יותר בשנה כמעט רק הקריאה נשמעת.

זיהוי

קטן, דק וארוך-זנב, אך בהיר באופן ברור יותר מקרוביו. הצד העליון אפור עם גוון חום, הצד התחתון לבן עד לבן-עכור עם גוון ורוד-שמנתי על החזה וצדי הגוף ובטן לבנה נקייה; הגרון בהיר ומנוקד דק. הניגוד בין ראש אפור לצד תחתון בהיר הוא הסימן הבודד הטוב ביותר. טבעת העין כתומה-אדומה, הקשתית חומה-אדמדמה, הרגליים כתומות, והמקור דק וארוך מעט יותר משל שני האחרים. הזנב ארוך ומדורג, עם שוליים בהירים לנוצות החיצוניות, וציפור מופרעת מזקיפה אותו או מניפה אותו לאט מצד לצד. נקבות וצעירים עמומים וחומים עוד יותר, אך שומרים על הצד התחתון הבהיר.

מינים דומים

הסבכי הכהה הוא מין התמונה ההפוכה, וההבדל נמצא בצד התחתון: אפור-צפחה אחיד עד הבטן אצל הסבכי הכהה, לבן עם לכל היותר גוון ורוד אצל הסבכי הבלארי — ראו גם בדף המין שלו, שבו אותו הבדל מוצג מהצד השני. הסבכי הבלארי גם קטן יותר, קצר-כנף יותר ודק-מקור מעט יותר. הסבכי הגלי נבדל מיד בצד התחתון האדום-יין. בפועל ההשוואה כמעט אינה עולה באיים הבלאריים, משום ששני האחרים אינם מופיעים שם; הבלבול היומיומי הוא עם סבכי שחור-ראש, הנמצא באותם איים אך חסון בהרבה, עם כיפה שחורה, גרון לבן תחום בחדות, זנב קצר וטרטור רם ומקוטע. סבכי קטן, בהיר וארוך-זנב בבתה נמוכה במיורקה הוא מין זה.

בית גידול

בתה ארומטית, נמוכה ופתוחה: רוזמרין, אלה, אברש רב-פרחים זוחל, קורנית ולוטם, עם הכריות הקוצניות של צמחי החוף המקומיים, אבן גיר חשופה ביניהם וגושי עשב דיס. גם שיחי ערער צעירים במישורי חוף חוליים ושכבת השיחים מתחת לאורן ירושלים פתוח, והוא חוזר במהירות רבה לשטח שרוף או מפונה ברגע שהשיחים הנמוכים חוזרים. הוא נמנע מיער סגור ומשטחים חקלאיים. מגובה פני הים ועד כאלף ומאתיים מטר בסרה דה טרמונטנה, וציפורי ההרים יורדות לרצועת החוף בחורף.

תפוצה ונדידה

האיים הבלאריים בלבד: מיורקה, איביסה, פורמנטרה, קברירה ושורה של איים קטנים יותר. הוא נעלם ממנורקה בשנות ה-80 ולא חזר. כל האוכלוסייה העולמית — כעשרים אלף זוגות — נמצאת אפוא בארכיפלג אחד זה, וכולה בתוך תחום המפה של מדריך זה. המין תושב קבע ונע לכל היותר כמה קילומטרים; הרחק מהאיים הוא כמעט אינו נרשם, אפילו לא בחוף המזרחי הסמוך של חצי האי האיברי. הוא נחשב זמן רב לתת-מין של הסבכי הכהה ומוכר כמין נפרד מאז תחילת המאה הנוכחית, גישה שמדריך זה נוקט בה.

• יציב
• קינון (קיץ)
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

סוף מרץ עד תחילת מאי, מוקדם בבוקר, בבתה הנמוכה של חצי האי פורמנטור, עמק בוקר או מגדל השמירה אלברקוץ' במיורקה, או בקברירה ובמלחות של איביסה ופורמנטרה. מצאו מדרון עם שיחים שגובהם אינו עולה על מטר וסרקו את ראשיהם: הציפור שרה בפרצים קצרים ואז יושבת רגע ללא תנועה עם זנב מורם. לכו לאורך שולי שביל מסומן ואל תידחקו לתוך הצמחייה, משום שבתוך אלה צפופה לא ייראה דבר. שימו לב לניגוד בין הראש האפור לבטן הלבנה; מול האור זה לעתים קרובות כל מה שנראה.

מצב שימור

אינו בסכנה, אך זהו מין שכל קיומו במקום אחד: אובדן הבתה הנמוכה של האיים הבלאריים פירושו אובדן הציפור. המספרים היו יציבים למדי בעשורים האחרונים והוא שכיח מקומית בשטח מתאים, בכמה זוגות לעשרה הקטרים. הלחצים הם בנייה ותשתיות לאורך החוף, הפיכת בתה ותיקה לשיחייה גבוהה וליער אורנים לאחר שהרעייה והשימוש בקנה מידה קטן נפסקים, ושריפות גדולות. היעלמותו ממנורקה מראה כמה מהר המצב יכול להידרדר באי.

שם מדעי

Curruca balearica | (Jordans, 1913)

Jordans תיאר את המין ב־1913 בשם Sylvia sarda balearica; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Curruca הוגדר ב־1802 על ידי Bechstein. Curruca בלטינית, שמו של עוף קטן שלא זוהה שהמשורר הרומי יובנאליס מזכיר. balearica פירושו 'של האיים הבלאריים', שאליהם מוגבל המין. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־סה דרגונרה, מיורקה.