שחף בונפרטה (Chroicocephalus philadelphia) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

נשמע לעתים רחוקות באירופה. הקריאה היא cheer או kek צורם ואנפופי, גבוה וחורק יותר משל שחף האגמים ודומה בבירור לקול שחפית. להקות חורפות משמיעות פטפוט רך ומהיר שלעתים קרובות מושך תשומת לב לפני שציפור בודדת נראית.

האזנה: קריאהWikimedia Commons

הקלטה: Tony Phillips — CC BY 3.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

שחף קטן ודק עם כנפיים צרות ומחודדות ומקור שחור דק. לבוגרים בקיץ ברדס שחור-צפחה עם סהרוני עין לבנים חדים ורגליים אדומות; ציפורי חורף לבנות-ראש עם כתם אוזן שחור תחום בחדות ורגליים ורודות עמומות. הגב העליון כהה בגוון אחד מהאפור של שחף האגמים. בכנף העליונה טריז לבן באברות הראשוניות עם שוליים אחוריים שחורים צרים ותחומים בחדות; מלמטה האברות הראשוניות לבנות ושקופות. לציפורים בחורף הראשון נוסף פס כהה לרוחב הכנף העליונה, פס זנב שחור ואותו כתם אוזן.

מינים דומים

שחף האגמים והשחף הגמדי הם שני המינים שיש לשלול. הגודל קודם לכול: שחף בונפרטה קטן וקל בבירור משחף האגמים ועף יותר כמו שחפית. המקור שחור ולא אדום, בחורף כמו בקיץ, ודק בהרבה. לשחף בונפרטה ולשחף האגמים יש משולש לבן באברות הראשוניות החיצוניות במבט מלמעלה, אך בשחף בונפרטה השוליים האחוריים השחורים של המשולש צרים ותחומים בחדות. הכנף התחתונה מכריעה: לשחף האגמים אברות ראשוניות חיצוניות אפלות וכהות מלמטה, לשחף הגמדי כנף תחתונה שחורה-פיחית כולה, ולשחף בונפרטה אברות ראשוניות לבנות נקיות ושקופות.

השוואת שחפים: רגליים, ראש, מקור וקצה כנף זה לצד זה

בית גידול

באירופה ציפור חופים: פתחי נמלים, סכרי ניקוז, שוברי גלים ושפכי נהרות, ובפנים הארץ אגמים ומאגרים גדולים, כמעט תמיד בין שחפי אגמים. באזורי הקינון הוא שייך ליער המחטני הבוראלי, השחף היחיד המקנן בקביעות על עצים, ומניח את קנו באשוחית או בלגש לצד מים של בריכות יער וביצות כבול או מעליהם.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן ברחבי צפון צפון אמריקה מאלסקה ועד מפרץ ג'יימס, וחורף בחופי צפון אמריקה מדרום לתחום הקינון, עד האיים הקריביים. באירופה נודד תועה סדיר, וכארבע מכל חמש תצפיות הן מהאיים הבריטיים, פזורות לאורך כל השנה, וחלק מהפרטים חוזרים לאותו אתר בשנים עוקבות. תצפיות ביבשת פזורות בדלילות לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ובחצי האי האיברי בעיקר בצד האטלנטי.

איך ומתי לחפש

חפשו לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני במקומות שבהם מתקבצים שחפי אגמים בחורף: תאי שיט, נמלים, רציפי דיג, שפכי נהרות וקו הגלים מול מוצא ביוב. סרקו להקה באופן שיטתי, בחיפוש אחר הגודל הקטן והמקור השחור, ולאחר מכן המתינו שהציפור תעוף כדי לאשר את הכנף התחתונה הבהירה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), עם אוכלוסייה גדולה ויציבה ככל הנראה ביער הבוראלי של צפון אמריקה. ההופעה באירופה היא של פרטים משוטטים, והסיכומים השנתיים משתנים עם מאמץ התצפית ועם סערות הסתיו מעל צפון האוקיינוס האטלנטי. אובדן היער הבוראלי ושינויים במשטר המים של שטחי הביצה שבאזורי הקינון הם החששות לטווח הארוך.

שם מדעי

Chroicocephalus philadelphia | (Ord, 1815)

Ord תיאר את המין ב־1815 בשם Sterna philadelphia; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Chroicocephalus הוגדר ב־1836 על ידי Eyton. Chroicocephalus מצרף את היוונית העתיקה khrōikos 'צבעוני' ל--kephalos '-ראש'. philadelphia הוא שם תואר בצורה לטינית שפירושו 'מפילדלפיה', על שם המקום שבו נאסף פרט הטיפוס. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ליד פילדלפיה, פנסילבניה.