חוגלת סלעים (Alectoris chukar) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השם הוא הקריאה: סדרת צלילי chuck קשים המאיצה ל-chuck-chuck-chukar-chukar מתגלגל, המושמע לרוב מסלע בשעה הראשונה אחרי הזריחה. בהתעופפות, whit-oo חד ועולה. החוגלה היוונית נשמעת לא סדירה וגרונית יותר וחסרה קצב קבוע זה.

האזנה: קריאהXC1134838

הקלטה: Stanislas Wroza — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

עוף ציד מעוגל אפור-חום עם מקור אדום-אלמוגי, טבעת עין אדומה ורגליים אדומות. הגרון והלחיים שמנתיים עד לבנים-צהבהבים, מוקפים קולר שחור רציף, רחב מעט ופרום בשפתו התחתונה. הכיפה והעורף אפורים-חומים עם גוון יין; כתם אוזן אדמוני נמצא בתוך פס העין השחור. צדי הגוף בעלי פסים צרים וצפופים, בעיקר שחורים ולבנים. התעופה נמוכה, מהירה וקצרה, ומראה צדי זנב חלודים.

מינים דומים

ארבע החוגלות מהסוג Alectoris נבדלות בגרון ובצוואר. לחוגלת הסלעים גרון שמנתי, לעולם לא לבן טהור, והמסגרת השחורה נשארת סגורה ומתרחבת לשפה תחתונה פרומה מעט; הכיפה והעורף אפורים-חומים עם גוון יין וכתם אוזן אדמוני בתוך פס העין השחור. לחוגלה היוונית סינר לבן טהור הנמשך נמוך יותר אל החזה העליון, תחום בקו שחור צר, רציף וחד מאוד, עם שחור בבסיס המקור; הכיפה והעורף אפורים-כחלחלים, ופסי צדי הגוף רחבים ומרווחים יותר. אצל החוגלה האדמונית הקו אינו נשאר סגור כלל: הוא מתפרק כלפי מטה לשדה רחב של פסים וטיפות שחורים על הצוואר והחזה העליון, הכיפה ערמונית חמה, ופסי צדי הגוף כוללים ערמוני לצד שחור ולבן. לחוגלה הברברית אין קולר שחור, אלא צווארון ערמוני רחב מנוקד לבן סביב פנים אפורות-כחלחלות, מתחת לכיפה ערמונית. הכלאיים הם הבעיה הממשית בשטח: שחרור ציפורים מגודלות הביא לכך שחוגלות סלעים וכלאי חוגלת סלעים × חוגלה אדמונית מסתובבים חופשי בחצאי האיים האיברי והאיטלקי ובאיים הבריטיים, שם מלאי הגידול מעולם לא נשמר טהור לחלוטין. ציפור כזו — עם גרון שמנתי ולא לבן, קולר שהתפרק לפסים רק בחלקו וצדי גוף עם מעט ערמוני — יש לרשום כ-Alectoris לא ודאית ולא כמין. בטבע התחומים נפגשים במזרח הבלקן, שם חוגלת הסלעים מחליפה את החוגלה היוונית, ובמקומות אחרים בכל מקום שבו שוחררו עופות ציד.

בית גידול

מדרונות אבניים יבשים עם בתה ושיחים קוצניים פזורים, מפולות אבנים, בליטות סלע וקירות טראסות נטושים; מגובה פני הים באיים ועד הרבה מעל אלפיים מטר ברכסי הבלקן. ניזונה מזרעים, ניצנים וצמחייה ירוקה בשטח הפתוח שבין האבנים, ומחפשת מזון בטראסות ישנות ובחלקות שלף קטנות בשולי כפרים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

באירופה ממזרח הבלקן מזרחה על פני איי הים האגאי, כרתים, רודוס וקפריסין אל אסיה הקטנה והלבנט, והלאה דרך מרכז אסיה עד מזרח אסיה. ממערב לקו זה החוגלה היוונית מחליפה אותה. הוכנסה הרחק מחוץ לתפוצה הטבעית בצפון אמריקה ובאיי האוקיינוס השקט כמו הוואי, ומשוחררת לצורכי ציד באירופה, בין השאר בחצאי האיים האיטלקי והאיברי ובאיים הבריטיים; הציפורים הנראות שם מדי פעם מקורן בציפורים משוחררות, ובשום מקום אינן יוצרות אוכלוסייה המקיימת את עצמה.

יציב
קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

לסבוס, סאמוס או כף סוניון באפריל ובמאי, מיד אחרי הזריחה. בחרו שביל שממנו נראה מדרון שלם והמתינו לקריאה; הציפורים הולכות במעלה המדרון לכיוון השמש וחוצות לרגע את ראשי הסלע החשופים. בחום הצהריים הסיכויים קלושים.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית, אך המספרים באירופה יורדים עקב לחץ ציד, נטישת חקלאות הטראסות ורעייה כבדה. נוסף על כך משוחררות מדי שנה ציפורים מגודלות ממקור לא ודאי; אלה מתערבבות עם חוגלות סלעים בר, ובאזור המגע במזרח הבלקן גם עם החוגלה היוונית.

שם מדעי

Alectoris chukar | (Gray, 1830)

Gray תיאר את המין ב־1830 בשם Perdix chukar; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Alectoris הוגדר ב־1829 על ידי Kaup. Alectoris ביוונית, מ-alektoris 'תרנגולת חצר', מ-alektōr 'תרנגול'. chukar מחקה את הקריאה, דרך ההינדית chakor; המילה מופיעה כבר בסנסקריט. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־סרינגר, קומאון.