שלדג גמדי (Alcedo atthis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

tseee או ti-ti-ti חד, גבוה וחודר, הנשמע כמעט תמיד בתעופה נמוכה לאורך המים ונישא למרחק. נשמע כל השנה, בבירור הרב ביותר בסוף הקיץ, כשהצעירים מתפזרים. באביב מלווים מרדפי החיזור בשיר קצר ורך של סלסולים.

האזנה: קריאת תעופהXC476785

הקלטה: Marie-Lan Taÿ Pamart — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קומפקטי, קצר-זנב וגדול-ראש, עם מקור ארוך דמוי פגיון ורגליים אדומות קטנות מאוד. החלק העליון כחול-קובלט עם פס טורקיז מבריק לאורך הגב, החלק התחתון כתום-ערמוני, עם גרון לבן וכתם צוואר לבן. לנקבה בסיס כתום-אדום ללסת התחתונה, לזכר מקור שחור כולו; הצעירים עמומים וירוקים יותר וכהי-רגליים.

מינים דומים

אין באירופה מין שאפשר להחליפו בו באמת. שלדגים מדווחים לעתים על סמך הבזק כחול שמתברר כעורבני, ככחול-חזה או אפילו כשפירית גדולה, והקריאה מיוחסת לעתים בטעות לאמודאי האירופי. השילוב של קו מעוף נמוך וישר לחלוטין מעל המים והשריקה החודרת מכריע.

בית גידול

פלגים צלולים וזורמים לאט, נהרות קטנים, תעלות, תעלות ניקוז ובריכות עם ענפים נוטים מעל המים לישיבה, ובנוסף גדות תלולות חשופות או לוחות שורשים הפוכים שבהם נחפרת מנהרת הקן. בחורפים קשים הציפורים עוברות לתעלות, לנמלים ולחוף.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

כמעט כל אירופה צפונה עד דרום סקנדינביה, וכן צפון אפריקה, אנטוליה והלבנט; נודד בצפון ובמזרח, תושב קבע בשאר האזורים. בצפון-מערב אירופה ובמרכזה נפוץ לאורך פלגים, תעלות ובריכות אחוזה, ומספריו יורדים בחדות אחרי חורפי קרח. באזור הים התיכון הוא מקנן בעיקר בצפון חצי האי האיברי ולאורך נהרות איתנים, ובחורף מופיע גם בלגונות, בשדות אורז, בביצות ובחופים מוגנים; באנטוליה, בלבנט ובאיים הוא בעיקר מבקר חורף.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

חפשו באוגוסט ובספטמבר, כשהצעירים משוטטים, ושבו בשקט ליד גשר, מזח או שפת בריכה עם ענפים נוטים. הקשיבו תחילה: השריקה כמעט תמיד מקדימה את הציפור. באור בוקר מאחורי הצופה הכחול נראה בהיר ועז; נגד האור הוא נראה אפור.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). מספריו משתנים מאוד: חורפים קשים עלולים להפחית את האוכלוסייה בחצי, אך כמה מחזורי קינון בשנה מאפשרים התאוששות מהירה בשנים טובות. האיומים הם תיעול וחיפוי גדות קשיח המסירים קירות קינון, סחף וזיהום המעכירים את המים, והפרעה מפעילות נופש. גדות רכות משוקמות עם קירות תלולים הוכחו כיעילות.

שם מדעי

Alcedo atthis | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Gracula atthis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Alcedo הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Alcedo היא המילה הלטינית ל'שלדג'. atthis מתייחסת לאתיס, אישה צעירה מלסבוס ומקורבת למשוררת סאפפו. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מצרים.