יסעור קורי (Calonectris borealis) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

כמעט שקט בים. במושבה הוא קורא אחרי רדת החשכה, ומשמיע aa-oo-ah אפי ומייבב בן שלושה חלקים, המסתיים לעתים קרובות ביפחה ונישא כבכי של ילד. הזכרים נשמעים גבוהים ואפיים יותר, הנקבות צרודות ונמוכות יותר, כך שממחילה מאוכלסת נשמעות לעתים קרובות שתי ציפורים העונות זו לזו. הקריאות חזקות ביותר ממאי עד אוגוסט, מזמן קצר אחרי השקיעה ועד עומק הלילה.

האזנה: קריאה במושבה, לה גומרהWikimedia Commons

הקלטה: Blue Label — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדול ובנוי כבד, עם כנפיים רחבות המוחזקות בגלישה מקושתות מעט קדימה ועם כיפוף רדוד בפרק כף היד. הראש והגוף העליון חומים-אפרפרים ומתמזגים בגוף התחתון הלבן ללא גבול חד, כך שאין כיפה שחורה ואין צווארון לבן. המקור עבה וצהוב עם פס כהה ממש לפני הקצה, הסימן השימושי ביותר ממרחק קצר. תחתית הכנף לבנה עם שפה אחורית כהה ורחבה, שפה קדמית כהה וכף יד כהה כולה; אין טריז בהיר הנכנס לאברות הראשוניות החיצוניות. לכל היותר נראית שפה בהירה, צרה ולא ברורה מעל בסיס הזנב. התעופה איטית וגולשת, בקשתות ארוכות על משק כנף עמוק יחיד.

מינים דומים

היסעור הגדול קטן במעט בלבד אך בנוי קל יותר, עם מקור דק יותר, ובתחתית הכנף שלו טריז בהיר הנכנס לבסיסי האברות הראשוניות החיצוניות; טריז זה הוא הסימן האמין היחיד ודורש מבט מלמטה באור סביר. ליסעור שחור-הכיפה כיפה כהה תחומה בחדות, צווארון לבן, מקור שחור ודק, כתם בטן כהה ורצועה לבנה מעל הזנב. היסעור הכהה חום כהה כולו עם פס כסוף לאורך מרכז תחתית הכנף. הסולה הצפונית גדולה יותר, מחודדת בשני הקצוות, ובנוצה לבנה בשאר הגוף יש לה קצות כנפיים שחורים.

בית גידול

מחוץ לעונת הקינון עוף של האוקיינוס הפתוח לחלוטין, המעדיף את שולי המדף היבשתי ומקומות שבהם זרמים מעלים מזון אל פני המים. הוא אוסף דיונונים ודגים קטנים מהמים, צולל צלילות רדודות מתעופה נמוכה וחותכת, ומצטרף בקלות לטונות ולדולפינים צדים או לסירות דיג המשליכות לכידה אגבית. הוא מקנן במחילות, בסדקי סלע ומתחת לסלעים באיים ובחופים סלעיים תלולים, שם הוא פעיל רק בלילה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן באיים האזוריים, במדירה, באיי סלבז'נש, באיים הקנריים ובברלנגש, עם מושבות קטנות יותר מול צפון-מערב אפריקה האטלנטית. האיים הקנריים מחזיקים באחת האוכלוסיות הגדולות בעולם, בין היתר באלגרנסה, במונטניה קלרה, ברוקס דה סלמור, בטנריף, בלה גומרה ובלה פלמה. אחרי הקינון כמעט כל האוכלוסייה עוברת לדרום האוקיינוס האטלנטי, ושוהה מול מזרח דרום אמריקה ודרום אפריקה עד סוף פברואר. מאוגוסט עד נובמבר אפשר לראותו במספרים לאורך כל החוף האטלנטי של חצי האי האיברי, עם ריכוזים בולטים מול גליסיה ובמפרץ ביסקאיה, והוא עובר במצר גיברלטר בכמויות. מול האיים הבריטיים הוא עוף ים לא נפוץ אך שנתי מיולי עד אוקטובר, הרב ביותר בגישות הדרום-מערביות. מול החוף הדרומי של הים הצפוני ובים הצפוני הוא נדיר יותר, ומופיע בעיקר בסערות מערביות ממושכות.

יציב
קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

לתצפית בים הצפוני ערכו תצפית ים מאמצע אוגוסט עד תחילת אוקטובר בכף כמו וסטקפלה, קמפרדאון או סחפנינגן, ובחרו יום עם רוח בעוצמה 6 ומעלה ממערב או מצפון-מערב; שלוש השעות הראשונות שאחרי הזריחה הן הפוריות ביותר. ביבשת האיברית אסטקה דה בארס באוגוסט ובספטמבר היא נקודת התצפית הטובה ביותר, עם רוח צפון-מערבית מוקדם בבוקר; קאבו וילאן ודרומה יותר טריפה ופונטה קרנרו מתאימות גם הן בנדידת הסתיו. כדי לראות את הציפור היטב וללא ספק, צאו בשייט מיולי עד ספטמבר מול לה גומרה, טנריף או האיים האזוריים, שם ציפורים עוקבות אחר הסירה במרחק מטרים ספורים וקל לבדוק את המקור הצהוב עם הפס הכהה. בדמדומים ביוני וביולי מתקבצות מול המושבות בקנריים להקות צפות של מאות ציפורים לפני שהן עולות לחוף.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), עם כמה מאות אלפי זוגות המרוכזים בקבוצות איים מעטות. ועם זאת מושבות רבות נתונות ללחץ: חתולים וחולדות שהוכנסו לוקחים ביצים וגוזלים, ציפורים טובעות על קרסי חכות ארוכות, וצעירים בתעופתם הראשונה מאבדים התמצאות בגלל תאורת רחובות ונמלים ומגיעים לכבישים ולכפרים. באיים הקנריים נאספים מדי סתיו אלפים אחדים של צעירים שנחתו ומשוחררים בים.

שם מדעי

Calonectris borealis | (Cory, 1881) (GBIF: Calonectris diomedea)

Cory תיאר את המין ב־1881 בשם Puffinus borealis; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Calonectris הוגדר ב־1915 על ידי Mathews & Iredale. Calonectris מצרף את היוונית העתיקה kalos 'טוב, אציל' לשם הסוג Nectris, ששימש ליסעורים אצל חוקר הטבע הגרמני היינריך קוהל ב-1820. borealis בלטינית 'צפוני'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מול חופי צ'טהאם, מסצ'וסטס.