כל המינים › צינוראפים › יסעורים וסערונים › יסעור כהה

יסעור כההיַסְעוּר כֵּהֶה | Ardenna grisea

Grauwe pijlstormvogel | Sooty Shearwater | Pardela sombría | Dunkler Sturmtaucher | Puffin fuligineux

היסעור הכהה מקנן באיים מול ניו זילנד וטיירה דל פואגו, ומשם מבצע לולאה של עשרות אלפי קילומטרים באוקיינוס האטלנטי. ציפור החולפת בספטמבר לאורך חוף צפון-מערב אירופה ישבה כמה חודשים קודם לכן על קן בצדו האחר של כדור הארץ.

יסעור כהה (Ardenna grisea)
צילום ראשי · צילום: JJ Harrison — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

שקט לחלוטין בים הצפוני ומול חופי חצי האי האיברי; המין אינו קורא באירופה. במושבות בחצי הכדור הדרומי הוא רם מאוד בלילה: אנקה צרודה דו-חלקית של שאיפה ונשיפה, koo-oo-oo-ah, העולה מאלפי מחילות בבת אחת. קול זה שייך רק לנובמבר עד אפריל, באיים מול ניו זילנד, דרום אמריקה הדרומית ואיי פוקלנד.

האזנה: שירהXC1091011

הקלטה: David Boyle — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדול, כהה באחידות ומהיר מאוד. הצללית היא סיגר ארוך וצר, עם כנפיים ארוכות למדי, מחודדות ודמויות מגל הממוקמות הרחק לאחור, וזנב מתחדד. התעופה אופיינית: כמה משקים חזקים ונוקשים ואחריהם גלישה ארוכה שבה הציפור נוטה בחדות מעל רכסי הגלים, מתרוממת גבוה וצוללת שוב — ברוח חזקה היא חוצה את שדה הראייה בקשתות גבוהות, מהר וישיר בהרבה מכל שחף. מלמעלה וממרחק חום-כהה עד שחור באחידות. הסימן המכריע נמצא מלמטה: שדה מוארך לבן-כסוף לרוחב מכסות הנוצות הראשוניות, המחזיר אור כשהציפור נוטה, כך שהיא נראית לסירוגין שחורה וכסופה. המקור ארוך, דק וכהה.

מינים דומים

יסעור מצוי קטן ודחוס יותר, עם בטן לבנה-עכורה ובתי שחי בהירים, ולעולם אינו כהה באחידות מלמטה. יסעור אטלנטי שחור-לבן בחדות וקטן בהרבה. הגוון הכהה של יסעור שחפי הוא הקשה ביותר: יש לו צוואר עבה, ראש קהה, מקור צהוב קצר וכנפיים נוקשות וישרות בהרבה ללא השדה הכסוף בצד התחתון, והוא אינו מתרומם גבוה כל כך מעל הגלים. חמסן גדול חסון ורחב-כנף יותר, עם כתמים לבנים בבסיס הנוצות הראשוניות בשתי הכנפיים ומשק איטי יותר, דמוי דורס. חמסן טפיל דק יותר, עם צד תחתון בהיר ונוצות זנב מרכזיות מוארכות.

בית גידול

פלגי לחלוטין מחוץ לעונת הקינון, מעל המדף היבשתי ושוליו, וצד דגים קטנים, דיונונים וקריל בצלילה; הוא מסוגל להגיע לעומק של עשרות מטרים. מקנן במחילות שהוא חופר בעצמו במדרונות עשבוניים ומיוערים של איים בדרום האוקיינוס השקט והאטלנטי. במים האירופיים הוא מבקר בלבד, תמיד בים ולעולם לא ביבשה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

אינו מקנן בתחום המפה. מיולי עד נובמבר הוא נע עם כיוון השעון בצפון האוקיינוס האטלנטי; הנתיב העיקרי עובר לאורך החופים המערביים של האיים הבריטיים ודרך מפרץ ביסקאיה, וחלק קטן יותר נכנס לים הצפוני. לאורך החוף הדרומי של הים הצפוני הוא עובר נדיר אך שנתי, עם עשרות עד כמה מאות ציפורים בסתיו טוב, כמעט תמיד ברוח צפון-מערבית. מול גליסיה ובמפרץ ביסקאיה הוא רב, עם אלפים בימי השיא בספטמבר ובאוקטובר; במצר גיברלטר הוא נדיר יותר.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

תצפיות ים בחוף הדרומי של הים הצפוני ברוח צפון-מערבית יציבה בספטמבר ובאוקטובר הן הסיכוי הטוב ביותר שם; סכרים, מזחים ולשונות יבשה הנמצאים על קו התעופה הם המקומות המתאימים. אל תחפשו צבע אלא סגנון תעופה: ציפור כהה המתעופפת בקשתות גבוהות ומהירות בהרבה מהשחפים סביבה. בגליסיה הסיכוי טוב בהרבה: אסטקה דה בארס או קאבו וילאן בספטמבר ברוח צפון-מערבית מניבים מאות עד אלפים בבוקר אחד, לעתים קרובות קרוב מתחת ללשון היבשה. מעבורת החוצה את מפרץ ביסקאיה באותה תקופה היא חלופה טובה.

מצב שימור

קרוב לסיכון ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: קרוב לסיכון). האוכלוסייה העולמית עדיין מונה מיליונים רבים, אך המספרים יורדים כבר עשרות שנים. איסוף גוזלים בעבר ואיסוף שעדיין מותר באיים של ניו זילנד, לכידה אגבית בדיג בחכות ארוכות ובמכמורות, ושינויים בזמינות המזון עקב התחממות האוקיינוס הם הסיבות העיקריות. במים האירופיים הלכידה האגבית היא הבעיה העיקרית; נתיב הנדידה דרך מפרץ ביסקאיה חופף לאזורי דיג אינטנסיבי.

שם מדעי

Ardenna grisea | (Gmelin, 1789) (GBIF: Puffinus griseus)

Gmelin תיאר את המין ב־1789 בשם Procellaria grisea; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Ardenna הוגדר ב־1853 על ידי Reichenbach. Ardenna נגזר מ-Artenna, האיות שבו השתמש חוקר הטבע האיטלקי אוליסה אלדרובנדי לעוף ים ב-1603, ושרייכנבך ציטט כשקרא בשם לסוג. grisea בלטינית של ימי הביניים 'אפור'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ניו זילנד.